בישראל מתרחשים כ-20,000 ההתקפי לב בכל שנה ומעל ל-6,000 מקרי דום לב, מה שהופך את המחלות הטורשתיות בעורקי הלב לאחראיות העיקריות לתמותה ותחלואה בארץ ובעולם המערבי בכלל. במצב של זיהוי מוקדם, התערבויות קרדיולוגיות (כגון : צינתורים, ניתוחי מעקפים והשתלת קוצבי לב) מצילים חיים ומשפרים את אורח החיים וזאת בהנחה שידענו לתפוס את זה בזמן. אך בהתרחש אירוע לבבי, מוקדים לבבים עלולים להינזק באופן בלתי הפיך ולהשפיע על התפקוד הלבבי, התפקוד הריאתי ובכלל על התפקוד הפיזיולוגי ובכך למנוע מאיתנו לחזור לאורח חיים השיגרתי ולעיתים גם להתייגע בשיקום ממושך. גופנו בהחלט מתריע לנו מראש, אם האם אנחנו #שמיםלב ?
אם נדמה את ליבנו למנוע של רכב ואת העורקים הכליליים לצינורות, ניתן להבין בקלות את מנגנון טרשת העורקים שמתרחש בגופנו כמעט מהרגע שהפסקנו לינוק חלב אם, היות וממש בדומה לרכב חדש שיצא מהנילונים עם הוראות יצרן בין היתר לגבי תחזוקת הצינורות, סוג הדלק שמותר להכניס אליהן וטיפולי 10,000 שיש לבצע מדי תקופה, גם גופנו נולד עם כלי דם (צינורות) חדשים ונקיים ועלינו לטפל בו. אך להבדיל מרכב ובשל אורח החיים המודרני אין האדם בהכרח מזין את הגוף ב"דלק" שבריא לגוף (ג'אנק פוד, אלכוהול, סיגריות וכיוב') ואינו בהכרח מתחזק את עצמו ב"טיפול 10,000" לניקוי הגוף מחומרים רעילים שמצטברים בגוף, כדוגמת : שינוי ועדכון הרגלים בריאותיים (פעילות גופנית, תודעה ותזונה) ובדיקות א.ק.ג, אקו דופלר ו/או בדיקות נוספות לתפקודי לב. להלן כמה סימנים לזיהוי מוקדם :
תעוקת חזה יציבה
לעומת רכב שעובר טיפולי ניקוי ותחזוקה פעם בשנה כיוון שרשות הרישוי מחייבת אותנו, אין רשות שמחייבת אותנו לאותו הדבר לגבי גופנו מלבד הרשות של עצמנו :) ועם זאת, למזלנו סימני תעוקת החזה (או תעוקת לב) נועדו בדיוק לכך, בהיותם מהווים את נורת האזהרה הראשונה שנדלקת ומאותתת לנו לעשות בדק בית. נדמיין שאדם עושה את אותה פעילות גופנית מזה חודשים או שנים, כדוגמת ריצה בחוף ים, הליכה בפארק, עלייה במדרגות הבית או בריכות בקאנטרי, אך להבדיל מבדרך כלל לפתע מרגיש "תעוקת חזה" או בשפה הפשוטה : לחץ בבית החזה, מעין קושי נשימתי, אי נוחות ואולי גם כאבים בלסת או בגפיים. כמובן שבשל התעוקה הוא מפסיק את הפעילות ושם לב שהתעוקה חולפת במנוחה, הוא גם שם לב שאותן התחושות חוזרות על עצמן בקביעות למשך זמן קבוע של כמה דקות, בשל פעילות מאומצת וחולפות במנוחה. זה הזמן להתייחס לסימן אזהרה הראשון, לגשת לרופא לבצע מעקב לחץ דם ובדיקות לב רלוונטיות וכמובן לעשות התאמות באורח החיים...
תעוקת חזה בלתי יציבה
בהנחה שפסחנו על #סימניתעוקתחזה יציבה, אחוזי החסימה בכלי הדם שמזינים את הלב ימשיכו לעלות ולכן הגוף יאותת לנו בשנית, הפעם באותן התחושות של תעוקת החזה שצוינה לעיל, אך להבדיל מתעוקת לב יציבה היא תהפוך לתעוקה שאינה יציבה, מה שיתבטא בהופעת הסימנים שהזכרנו מקודם גם במנוחה (ולא רק בזמן פעילות), הם לא יעלמו במנוחה וימשכו לפרקי זמן שאינם קבועים, כאשר תחושת הקושי הנשימתי והקרנות ללסת ולגפיים עלולות להתחזק.
התקף לב
בשלב זה כלי דם לבביים (כליליים) עלולים להיחסם באופן מלא בשל טרשת העורקים (הסתיידות/היצרות כלי דם כליליים) ו/או בשל קריש דם ש"טייל" בזרם הדם ונתקע בכלי הדם שכבר היה חסום חלקית. החסימה המלאה יכולה להתרחש בכלי דם בודד או במספר כלי דם, לפעמים הסימנים שצוינו לעיל יורגשו יותר ולפעמים ייתכן שלא יורגשו בכלל (מה שידוע בתור "התקף לב שקט"). במידה ויורגשו #סימניהתקףלב, הם יכללו בין היתר : חרדה, קוצר נשימה, הזעה מרובה, חולשה וחיוורון, תחושה של בחילה וצרבת, הקאות ושלשולים, כאב חד ופתאומי בחזה שמוקרן לזרוע, לשחי, ידיים, רגליים, צוואר ולסת תחתונה. בהמשך טשטוש בהכרה עד איבוד הכרה ואף איבוד נשימה ודופק. לא כל הסימנים מופיעים במקביל, ייתכן שחלקם יופיעו שעות ועד ימים ושבועות לפני ההתקף, כאשר ישנם סימנים הנבדלים בין נשים לגברים, כדוגמת ההקרנות כאב ללסת אשר שכיחות יותר בנשים.
"סימני התקף לב יכללו בין היתר : חרדה, קוצר נשימה, הזעה מרובה, חולשה וחיוורון, תחושה של בחילה וצרבת, הקאות ושלשולים, כאב חד ופתאומי בחזה שמוקרן לזרוע, לשחי, ידיים, רגליים, צוואר ולסת תחתונה. בהמשך טשטוש בהכרה עד איבוד הכרה ואף איבוד נשימה ודופק. לא כל הסימנים מופיעים במקביל, ייתכן שחלקם יופיעו שעות ועד ימים ושבועות לפני ההתקף, כאשר ישנם סימנים הנבדלים בין נשים לגברים, כדוגמת ההקרנות כאב ללסת אשר שכיחות יותר בנשים. "
דום לב
התקף לב עלול להסתיים בדום לב, למשל כאשר מדובר בהפרעות קצב לב על רקע של אוטם בשריר הלב עקב מחלת לב איסכמית (איכסמיה - חסימה של כלי דם למשל בשל טרשת עורקים כפי שהסברנו קודם), כדוגמת פרפור חדרים אשר במהלכה הלב מתכווץ אינספור פעמים בדקה בשל אי סדר בפעילות החשמלית שבלב ולכן לא מוזרם דם וחמצן מהלב לגוף. דום לב עלול להתרחש גם על רקע #זעזועלב, אשר שכיח במשחקי כדור אצל ילדים ושחקני הכדורגל, הנגרם בשל חבלה בחזה בנקודה מסוימת ובשלב הרפיה של מחזור הלב. דום לב הינו פתאומי וללא סימנים מקדימים לרוב. #סימנידוםלב כוללים לרוב איבוד הכרה מיידי, איבוד נשימה (או נשימות אגונליות) רגעים קצרים לאחר מכן ולעיטים סיפור מקרה של משחקי כדור, כדוגמת המקרים של שחקני הכדורגל אליניב ברדה ששב לפעילות לאחר שיקום או מני לוי, אשר טופל בבית החולים במצב של צמח (מוות מוחי).
טיפול
בכל חשד לאירוע לבבי יש להעניק עזרה ראשונה (על פי חוק לא תעמוד על דם רעך) : לחייג למוקד 101 ולנייד מכשיר החייאה. בזמן המתנה לאמבולנס יש להשגיח על המטופל ולוודא שלא שכח ליטול תרופות קבועות ולעזור לו להשתעל בכדי להקל על הלחץ בחזה והכאבים. במקרה של איבוד הכרה ונשימה, לחבר דפיברילטור ולהתחיל ב#עיסוייחזה.
ההבדל העקרי בין דום לב להתקף לב הינו שבראשון המטופל מאבד הכרה ונשימה וה #לב מפסיק לעבוד ולכן מופסקת זרימת הדם והחמצן למוח ולגוף, כאשר הדרך היחידה לאתחל אותו יהיה באמצעות דפיברילטור. #דוםלב הוא מצב חירום רפואי וברגעים קריטיים אלו יש לדאוג שהמטופל יקבל דפיברילציה בהקדם, היות ולאחר 3-4 דקות תתחיל להיווצר פגיעה מוחית ומעבר ל-7-8 דקות הנזק המוחי יהפוך לבלתי הפיך ומקרים אלו עלולים להסתיים כמו במקרה של מני לוי. זאת לעומת #התקףלב שבמהלכו לרוב המטופל יכול להיות בהכרה בעודו נושם.
" דום לב הוא מצב חירום רפואי וברגעים קריטיים אלו יש לדאוג שהמטופל יקבל דפיברילציה בהקדם, היות ולאחר 3-4 דקות תתחיל להיווצר פגיעה מוחית ומעבר ל-7-8 דקות הנזק המוחי יהפוך לבלתי הפיך ומקרים אלו עלולים להסתיים כמו במקרה של מני לוי. זאת לעומת התקף לב שבמהלכו לרוב המטופל יכול להיות בהכרה בעודו נושם. "
פרויקט "שמים לב" בשיתוף אפליקצית "איפה דפי' "
לסיכום
האירועים הלבבים פוגעים בגברים ונשים כאחד ואינם בהכרח פוסחים על הספורטאים או כאלו שמנהלים אורח חיים בריא ולכאורה אינם עונים על "סיפורי הרקע המקובלים לחולי לב", זאת לרבות גילאים צעירים, מילדים קטנים ועד לבני נוער שמתאמנים בחדרי כושר וחיילים. על פי הסטטיסטיקה המערבית מחלות לבביות מתפתחות בגיל מאוחר יותר בנשים תודות לוסת ובהיותן בעלות לחץ דם נמוך יותר, אך הפער מצמטצם ככל שמתקרבים לגילאים המבוגרים וכמובן שזאת טרם נלקחו גורמי התורשה ומחלות (למשל סוכרת ועישון). מומלץ שלא לחכות ל #סימניתעוקתלב ולבצע בדיקות לתפקודי הלב החל מגיל 35 ולעקוב בהתאם מדי תקופה ולפי צורך. כך ניתן להפחית את הסיכויים ללקות ב #אירועלבבי ולהימנע מנזקים מצטברים של שנים בעורקי הלב שיתבטאו בהמשך בירידה בכושר האלסטיות של כלי הדם, חסימתם ובמחלות רקע אחרות כדוגמת יתר לחץ דם ("הרוצח השקט"), בנזקים בלתי הפיכים באזורי הלב השונים ופגיעה באורח החיים היומיומי.