inCourse-אינקורס
- 26 במרץ 2022
- זמן קריאה 5 דקות

אפילפסיה

המילה #אפילפסיה מגיעה מלשון "אפילפסיס" ביוונית שפירושו "השתלטות" ובשפה העברית נקראת "כפיון" מלשון כ.פ.ה (כמו לכפות פעולה שאינה רצונית על אדם) או "מחלת הנפילה" (היות ועלולה להוביל לנפילה). זוהי אחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, שידועה בהשפעתה על כ-39 מיליון איש בעולם (נכון לשנת 2015), כאשר רובם בגילאים צעירים או זקנים, אך תיתכן גם באוכלוסיות שביניהם והשכיחות גבוהה יותר בקרב גברים. אפילפסיה מתארת מקבץ הפרעות נוירולוגיות שמאופיינות בין היתר בפרכוסים, שמתעוררים בדרך כלל בשל פעילות עודפת ו/או חריגה של תאי העצב במוח ולא בהכרח מסיבה שידועה מראש או מבוססת, תיתכן בשל מגוון גורמים שונים המשתנים בין סוגי האוכלוסיות ובכ-60% המקרים הגורם לאפילפסיה אינו ידוע בכלל. התקף אפילפטי ראשון עלול לצוץ בכל גיל וייתכן שימשיך להופיע מעת לעת ואף יוכל לשנות את אופיו הן מבחינת תדירות והן מבחינת משך ההתקף ועוצמתו. גורם ההפתעה בהתקפים עלול לתפוס כל אחד מאיתנו בכל זמן ומקום, כך שמומלץ להכיר את הגורמים, את התהליך הכללי בהתרחש ההתקף יחד עם הסימנים לזיהוי מהיר וכן את הסיוע המומלץ ברגע האמת.

זוהי אחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, שידועה בהשפעתה על כ-39 מיליון איש בעולם

נמצאו ראיות שמקשרות בין מצבי מתח, צריכה מופרזת של אלכוהול או סמים, הרעלה או חוסר איזון תרופתי, חום גבוה, חשיפה לאורות מהבהבים או מחסור בשינה להופעת ההתקף

גורמים

מעט מאוד ידוע על מנגנון האפילפסיה או על הנסיבות שמובילות את המוח לפעילות של ההתקפים. יש הטוענים ש #הגורמיםלאפילפסיה הינם שינויים מטבוליים או מבניים במוח וניתן גם למצוא הסברים שמקשרים את המחלה לזרימת הנוירונים, עוצמתם, כמותם ואופן הסנכרון ביניהם, באזור מסוים במוח (הקרוי "מוקד אפילפטי") שבאחת ההמיספרות במוח או בשתיהן. בין הגורמים הכלליים נמנים :

פגיעה באיזון הגופני - נמצאו ראיות שמקשרות בין מצבי מתח, צריכה מופרזת של אלכוהול או סמים, הרעלה או חוסר איזון תרופתי, חום גבוה, חשיפה לאורות מהבהבים או מחסור בשינה להופעת ההתקף. למשל : פרכוסי חום השכיחים בגילאי חצי שנה ועד גיל 5, מתרחשים בשל הזינוק המהיר בחום הגוף של הילד, מה שמוציא את הגוף מאיזון ומעורר תגובה אשר מתבטאת גם בפרכוס (שלרוב אינו מזיק ישירות למוח או מסוכן).
טראומה חיצונית - כך למשל במקרה של החלקה ונפילה על הראש או נפילה מגובה, שמהוות פגיעה מוחית על רקע חיצוני, ייתכנו #פרכוסים אשר לרוב לא יהיו על רקע על אפילפטי (אלא אם בוצעה אבחנה מבדלת).
סיבות גנטיות או נרכשות - #התקף עלול להתרחש כסימפטום לקושי בריאותי אחר גנטי או נרכש (שלעיטים קשורים אחד בשני), כגון : רעלת הריון, דלקת קרום המוח, היפוגליקמיה, שבץ מוחי, גידולים במוח, זיהומים או מומים מולדים במוח ויתר המחלות הגנטיות, המולדות או ההתפתחותיות (שכן קושרו למקרי אפילפסיה בעבר אם כי עדיין יכולים להוביל ל #פרכוסים שאינם קשורים בהכרח לאפילפסיה עצמה). את הגורמים הגנטיים נמצא לרוב בקרב אוכלוסייה צעירה יותר, לעומת הגורמים הנרכשים שיבלטו יותר בקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר.

על פי גורמים אלו ניתן להבין שלא כל התקף בהכרח יחשב לאירוע אקראי...

נזכור שהתקף קטן עלול להתדרדר להתקף גדול והתקף גדול עלול להפוך לסטטוס אפילפטיקוס, שזהו מצב מסכן חיים אשר דורש טיפול מיידי של צוות ניידת טיפול נמרץ להפסקת הפירכוס

סימנים

הפרכוסים באים לידי ביטוי בשינוי פתאומי בהתנהגות ו/או ברמת ההכרה של המטופל, בשל הגורמים שצוינו לעיל המובילים לפעילות מוחית שאינה תקינה. אותם שינויים התנהגותיים והכרתיים מאופיינים בתדירות גבוה לאורך טווח זמן ארוך יחסית ומתבטאים במספר דרכים, כתלות באזור המוחי שמעורב וכמובן יכולים להיות תלויים גם בפמטרים נוספים כגון גיל המטופל ובמצבו הרפואי. בכדי לזהות #סימניהתקף אפילפטי, נתייחס לשני סוגי הפרכוסים העיקריים :

פרכוס חלקי (Partial Seizures)

נוצר בשל פגיעה בהולכה חשמלית באזור מסוים באחת מתוך שתי ההמיספרות במוח, כאשר המטופל חוזר לעצמו יחסית מהר. פרכוס חלקי מתחלק לפשוט וכללי :

פרכוס חלקי פשוט - יתבטא בהתקף הנמשך לא יותר מכמה דקות, ללא שינוי במצב הכרה ויכול לכלול סימני : נימול, כיווץ שרירים, איבוד תחושה באיבר או אזור מסוים בגוף, טשטוש בחושי הראייה, הטעם או הריח.
פרכוס חלקי כללי - יתבטא בהתקף קצר שאינו יותר מדקה, עם שינוי במצב הכרה ויכלול סימנים כגון : שינויים התנהגותיים, שינויי מצב הרוח (למשל : עוינות), בלבול וקושי לתקשר עם הסביבה.

! יש לזכור שקיימת סכנה להתדרדרות לפרכוס כללי.

פרכוס כללי (Generalized Seizure)

נובע ממקור לא מוגדר במוח שמעורר התקף קטן או התקף גדול :

התקף קטן (Petite Mal) - שכיח בקרב גילאים צעירים ומתבטא בהתקפים קצרים ללא התראה, שמשכם כ-15 שניות ומאופיינים באיבוד או שינוי במצב ההכרה של המטופל, ללא פגיעה בשיווי המשקל או הטונוס השרירי. המטופל יחזור לעצמו די מהר אך קיים סיכון שיתדרדר להתקף הגדול.
התקף גדול (Grand Mal) - נגרם בשל פעילות לא תקינה בשתי ההמיספרות במוח שמובילה לאיבוד הכרה פתאומי, כיווץ קשיח של השרירים (Tonic) ולאחריו איבוד הטונוס השרירי (Atonic) ורעד ממושך (Clonic), עד לכדי עוויתות כלליות של גפיים (כיווץ שרירים ורעידות או Tonic-Clonic) ושל אזורי גוף אחרים.
סטטוס אפילפטיקוס (Status Epilepticus) – מספר התקפים גדולים ברצף שנמשך מעל 30 דקות, ללא חזרה להכרה ביניהם. מתבטא בכיווצי טוני-קלוני, ריור מוגבר, אי שליטה על סוגרים, חבלות גוף, סטיית אישונים במבט, נשיכת לשון, נשימה ודופק מהירים.

חלק מהמטופלים מדווחים על תחושת "אאורה" לפני הפרכוס שמהווה "התראה מקדימה", כך שהמטופל יכול להתכונן להתקף באמצעות הישכבות במקום רך ובטוח ולבקש ליווי ותמיכה לזמן הפרכוס. האאורה כוללת סימנים כגון : טשטוש בראייה, כאבי ראש, תחושת טעם או ריח מוזרים.

נזכור שהתקף קטן עלול להתדרדר להתקף גדול והתקף גדול עלול להפוך לסטטוס אפילפטיקוס, שזהו מצב מסכן חיים אשר דורש טיפול מיידי של צוות ניידת טיפול נמרץ להפסקת הפירכוס.

באופן כללי נזכור שההתקפים הפשוטים אינם מסוכנים כפי שמסוכנות הפגיעות המשניות בשל הנפילה עצמה בהתקף

סכנות

במקרה של התקף חלקי עם חזרה יחסית מהירה להכרה וללא התדרדרות להתקף כללי, ה #סכנותבאפילפסיה הינן פגיעות משניות בשל הנפילה, כגון : פגיעה משיש במטבח, החלקה באמבטיה או הטחת הראש ברצפה).

במקרה של התדרדרות להתקף כללי שכולל איבוד הכרה (קצר או ארוך) ייתכנו : חוסר הכרה ממושך, פרכוסים חוזרים ונשנים עם או בלי הפסקות ביניהם (לפעמים עד לכדי דום נשימה), טראומות ופגיעות משניות, פגיעה בנתיב אוויר בשל חנק מהפרשות, היפוגליקמיה ונזק מוחי בלתי הפיך.

באופן כללי נזכור שההתקפים הפשוטים אינם מסוכנים כפי שמסוכנות הפגיעות המשניות בשל הנפילה עצמה בהתקף.

בכל מקרה של ספק - אין ספק : יש לחייג למוקד 101 ולהזעיק ניידת טיפול נמרץ בהקדם

טיפול

בכדי לסייע באופן אופטימלי למטופל שחווה פרכוסים, נחלק את ה #טיפולבאפילפסיה לשלושה שלבים :

לפני התקף

שימת לב מיוחדת לסימני האאורה, האם המטופל חווה : טשטוש בראייה, כאבי ראש או תחושות טעם וריח חריגות ?
אם כן, נפנה את תשומת ליבו לכך, נבדוק אם זהו מצב שמוכר לו, נברר אם הוא חולה אפילפטי ידוע שאולי שכח ליטול תרופה קבועה.
נדאג להשכיבו במקום בטוח על מצע רך (מיטה או ספה), בכדי להימנע מפגיעות משניות.

בזמן התקף

אם המטופל חווה התקף ללא תחושה מקדימה וצונח על הרצפה, נרצה לרפד את ראשו ולהרחיק חפצים מסוכנים מסביבתו שגופו עלול להיפגע מהם.
נזכור שחוויית הפרכוס הינה חוויה קשה למטופל ולכן רצוי לתקשר עמו ולתמוך בו לאורך ההתקף.

לאחר התקף

אם המטופל שכוב על הרצפה רצוי להרחיקו מקרקע קרה ולכסות בשמיכה חמה, בכדי למנוע היפותרמיה (היות וגופו איבד אנרגיה גם בצורתה התרמית והינו חשוף לפגיעת קור, במיוחד אם מדובר בתנאי חורף).
יש להשכיב את המטופל על הצד ולוודא שנתיב האוויר פתוח באמצעות פתיחת, כשבמידה וקיימות הפרשות הן יפלטו ובמידה וייתכנו הפרשות בהמשך יצאו בקלות.
יש לנטר מצב הכרה של המטופל באמצעות תקשורת ולוודא שהוא חוזר לעצמו לאט לאט, אך לקחת בחשבון שהתאוששות יכולה להמשך זמן קצר או ארוך (כמה דקות עד ימים), כתלות באופי התקף ובמצבו הרפואי של המטופל ולכן להיות סבלניים.
אפשר לצפות לכאבי ראש, קשיי דיבור, בעיות זיכרון והפרעות התנהגותיות בזמן ההתאוששות.
חשוב לוודא שמצב ההכרה של המטופל אינו מתדרדר ושאינו מאבד נשימה וכמובן שהפרכוס אינו נמשך יותר מדקה עד כמה דקות (בהתאם לסוג ההתקף) או שהופך לפירכוסים חוזרים ונשנים.
ניתן לסייע במתן סוכר וחמצן (בהגעת צוותים רפואיים).
בכל מקרה שבו מדובר בפרכוס ראשון, מסיבה לא ידועה או פרכוס ידוע שנמשך יותר מדי זמן או פרכוסים חוזרים ונשנים ובכלל בכל מקרה של ספק - אין ספק : יש לחייג למוקד 101 ולהזעיק ניידת טיפול נמרץ בהקדם.
בכל מצב שבו מטופל מאבד הכרה ונשימה לאחר פרכוסים יש לחייג למוקד 101, לחבר מכשיר החייאה דפיברילטור לחזה המטופל, לבצע עיסויי חזה ולהמשיך בהחייאה עד להגעת הצוותים הרפואיים.

דגשים

בזמן התקף אין לרסן בכוח את גוף המטופל כנגד כיוון התנועה או להכניס אצבעות לפה המטופל.
ב #פרכוסיחום יש להסיר את הבגדים ולנסות להוריד טמפרטורת הגוף באמצעות מגבות לחות באזורי הצוואר, המצח והגב, תוך איתור והסרת הגורמים לעלייה בחום הגוף (לחפש : סימני פריחה, נקודות אדומות או קישיון עורף).
אין להכניס מטופל מפרכס או שאיבד הכרה לאמבטיה או לשפוך עליו מים.

להלן סרטון כללי המתאר את תחושת ההאאורה והסיוע הכללי בעת פירכוסים :