היפותרמיה (Hypothermia) מהווה את אחד משלושת קודקודי משולש המוות ולכן נחשבת למצב חירום מסכן חיים. הנפגעים העיקריים הם אוכלוסיית התינוקות, הילדים, הקשישים, בעלי מערכת חיסונית ירודה ומחלות רקע (הכוללות בין היתר : היפוגליקמיה, תת פעילות בלוטת התריס, תת-תזונה, פרקינסון), בעלי מצב סוציואקונומי נמוך (מחוסרי בית, תת-תזונה ושתיינים) ונפגעי מצבי הטביעה. ועם זאת, חוסר המודעות לכך שסכנת #פגיעתקור קיימת גם בישראל ואינה פגיעה נדירה בארצנו, בזמן השירות הצבאי או בטיול בחיק הטבע, לא רק בשיא החורף ולא רק באזורים ההרריים (אלא גם במדבר ובמישור החוף), ובהתחשב בכך ששינוי האקלים הקיצוני בשנים האחרונות אינו מאפשר לגופנו להתאקלם כראוי, עלולים לחשוף כל אחד מאיתנו ל #היפותרמיה. לכן, ידע ומודעות בנושא מהווים את ההבדל בין חיים למוות.
מהי היפותרמיה ?
מצב פיסיולוגי של #תתחום (חום נמוך), המוגדר כירידה של 2 מעלות צלזיוס ומעלה מטמפרטורת הגוף הנורמלית (שנעה בין 36-38 כתלות באזור המדידה). נגרם עקב מחלה, חשיפה לטמפרטורה נמוכה ו/או כל גורם אחר כדוגמת :סמים, אלכוהול, טראומה וכיוב'. במצב כזה נשמר חום הגוף באמצעות העלאת קצב חילוף חומרים, צמרמורת וצמצום זרימת הדם לרקמות ההיקפיות (כגון : העור והגפיים). יעילות מנגנונים אלו מוגבלת ותלויה בסוג הקור, עוצמתו ומשך זמן חשיפה.
הסכנות בהיפותרמיה
מעבר לפגיעה המערכתית שעלולה להוביל לאיבוד הכרה, פגיעה בקצב הלב, דום נשימה, הלם תת-נפחי ומוות, ייתכנו #סכנותהיפותרמיה נוספות כוויות קור, פגיעות באיברי הגוף השונים ונכויות.
לזכור שחימום יתר של החדר לא רק מבזבז אנרגיה מיותרת אלא שעל פי מחקרים רבים מעלה שכיחות של מוות בעריסה
דרכי מניעה
בבית
חימום הבית לטמפרטורה של בין 21-24 מעלות צלסיוס.
שימוש בביגוד חם, כרית חימום ושמיכות.
הימנעות מיציאה מהבית במצבים מיותרים - במיוחד בימים הקרים יותר בחורף.
לזכור שחימום יתר של החדר לא רק מבזבז אנרגיה מיותרת אלא שעל פי מחקרים רבים מעלה שכיחות של מוות בעריסה
בחוץ
לבוש – תרמי, חם וקל הינו קריטי ל #מניעתהיפותרמיה. רצוי בשכבות, כאשר שכבת הבגד הראשונה תהיה מבד מנדף זיעה (שאינו סופג זיעה) ושכבה עליונה אטומה לחדירת מים ורוח.
הנעלה – לזכור שאספקת דם רבה מרוכזת בכפות הרגליים ולכן מומלץ להקפיד על הנעלה חמה ומבודדת מרוח ומים, רצוי עם 2 זוגות גרביים : זוג דק ומעל זוג עבה.
אביזרי חימום - שימת לב מיוחדת לאיברים שמועדים לאבדן חום, כגון הראש (במיוחד בילדים ותינוקות – מהם מהווה שטח פנים נרחב מהגוף) וגם לאברים המרוחקים מהראש כגון הידיים, שגם בהם מתרכזת אספקת דם מכובדת. לכן, יש לשקול שימוש בכובע פנים מלא, צעיף, משקפי מגן לעיניים וכפפות (רצוי עם אצבעות מופרדות).
שמיכת מילוט - לאזורים שמועדים לשינויי מזג אוויר מהירים מומלץ להצטייד בשמיכת מילוט, שעשויה מפוליאתילן המצופה אלומיניום, שמונעים איבוד חום גוף ומעלים בכמה מעלות את טמפרטורת האוויר שנכלא בתוכה בזמן שמתעטפים בה (קומפקטית מאוד).
גורמים מחמירים – לזכור שרוח, בגדים קרים ורטובים, שלג וגשם או טביעה במים קרים עלולים להחמיר פגיעת היפותרמיה ורצוי להימנע ממצבים אלו ראשית תחילה.
כללי
פעילות גופנית – תנועה מתמדת מייצרת חום גוף ולכן רצוי להקפיד שלא לשהות במקום קר אחד ללא תזוזה במשך זמן ארוך (למשל : אנשי שמירה) ולעשות הפסקות התחממות במקום חם וסגור.
שתייה חמה – ומרובה מומלצת בחום (תה ומרק). להימנע מקפאין (בהיותו מייבש) ומשתיית אלכוהול, שגורמת לאשליה של חימום כאשר בפועל מתרחש אבדן חום (בשל התרחבות כלי דם פריפריים ובריחת החום החוצה).
אכילת ארוחות קלות ורבות - לאספקת אנרגיה הדרושה לחימום הגוף.
נטילת תרופות – רצוי להיוועץ עם רופא לגבי מצבי רפואיים ו/או תרופות שעלולים להגביר רגישות לקור (למשל : כדורי שינה ממשפחת הבנזודיאזפינים).
לגלות ערנות לעצמנו ולסביבה ובמקרה של גילוי סימפטומים קלים לפנות לסיוע רפואי.
ירידה בטמפרטורת הגוף מתחת ל-32 מעלות נחשבת למצב מסכן חיים
איך לזהות היפותרמיה ?
#סימניהיפותרמיה תלויים בשלבי הפגיעה והם מתדרדרים ככל שחום הגוף ממשיך לרדת :
פגיעה קלה (32-35 מעלות)
עור חיוור וקר, רעד וצמרמורות, אדישות ובלבול, אבדן זיכרון, חולשה, קשיים בדיבור ובקואורדינציה.
בשלב כזה תיתכן תחושת "נימול" ברגליים וידיים (שתהווה נורת אזהרה) אבל הנפגע לא יתלונן על תחושת קור.
פגיעה בינונית (28-32 מעלות)
טשטוש הכרה, בלבול והזיות, כיחלון באצבעות, אף ואוזניים, נשימה איטית ושטחית וירידה בקצב הלב או הפרעות בקצב הלב, קשיון שרירים ומפרקים. ירידה בטמפרטורת הגוף מתחת ל-32 מעלות נחשבת למצב מסכן חיים.
פגיעה קשה (מתחת ל28 מעלות)
איבוד הכרה, דום נשימה, פגיעה קשה בקצב לב ועד דום לב, דופק איטי ועד לא מורגש, עור קר מאוד, אישונים לא מגיבים ומוות.
טיפול בהיפותרמיה
#טיפולבהיפותרמיה תלוי בשלב הפגיעה ומצריך התייחסות מיידית ויעילה - שכן כל רגע קובע :
הרחקה מגורם מסכן
להפריד את המטופל מקרקע קרה ומסביבה קרה ולחה (גשם, רוח ושלג).
מחסה חם ואטום מקור
להניח את הנפגע בחדר מחומם ואטום במנוחה מוחלטת, רצוי על מיטה מחוממת.
להימנע מהרעלת CO או הרעלת CO2 בשל הצטברות גזים רעילים – להניח קערת מים או מגבת רטובה ליד מזגן כדי למנוע התייבשות (המזגן מייבש את האוויר) ולוודא שיש פתח אוורור בבית בעת שימוש בתנור גז או נפט. במקרה של הופעת אחד מהסימנים הבאים : ישנוניות, חוסר ריכוז וכאבי ראש יש לחשוד בהרעלת CO (למאמר בנושא הרעלת פחמן חד-חמצני CO).
להימנע משריפה – לא להניח בדים ומגבות על תנור ולהרחיקו מווילונות וחומרים דליקים.
כיסוי בביגוד חם ויבש
לפני כן להוריד שכבות בגדים רטובים, כולל כפפות, גרביים ונעליים.
כיסוי בשמיכות יבשות וחמות
אפשר גם בשק שינה.
ניתן להניח אמצעים חיצוניים בבתי השחי, המפשעה והבטן, כגון : שקיות חימום ובקבוקי מים חמים - אך לא באופן ישיר על עור חשוף ורצוי להיוועץ מראש עם סמכות רפואית (בעיקר היות ואיבר קפוא אינו חש בחום ולכן חשוף לכוויות קשות).
במקרה שאין אמצעים לחימום ניתן להיעזר בחום גוף שלנו.
מדידת חום
בדיקת חום רקטלית צריכה להיעשות על ידי סמכות רפואית בלבד, אך ניתן לבצע בדיקה אוראלית (בפה) לצורך הערכה כללית של חומרת הפגיעה.
החייאה
במקרה של איבוד הכרה ונשימה, יש לחייג למוקד 101, לחבר למכשיר החייאה AED ולהתחיל בעיסויי חזה. ככלל למטופל הסובל מדום לב או מהפרעות בקצב הלב על רקע היפותרמיה סיכויי הישרדות גבוהים יותר ביחס למטופל על רקע היפוקסיה ובכל מקרה אין לשלול סימני חיים בכל אחד משלבי ההיפותרמיה.
דגשים ואיסורים
אין לתת קפאין, אלכוהול, אוכל או לאפשר לנפגע לעשן.
אין להניח אמצעי חימום חיצוניים במגע ישיר עם רקמה או איבר ויש להיוועץ עם סמכות רפואית לפני חימום כלשהוא.
אין להכניס את הנפגע לאמבט.
אין לעסות או לשפשף איבר או רקמה פגועה.
חורף חמים, נעים ובטוח !
ביבליוגרפיה
Su CW, Lohman R, Gottlieb LJ, Frostbite of the upper extremity. Hand Clin, 2000;16(2):235-247
Moran DS, Mendel L, Methods for core temperature measurements. Harefuah 2001;140(11):1078-1083, 1116
Long WB, 3rd, et al. Cold injuries. J Long Term Eff Med Implants 2005;15(1):67-78
Wittmers LE, Jr. Pathophysiology of cold exposure. Minn Med 2001;84(11):30-36
Zook N, et al. Microcirculatory studies of frostbite injury. Ann Plast Surg 1998;40(3):246-253;discussion 225-254
Kanzenbach TL, Dexter WW. Cold injuries. Protecting your patients from the dangers of hypothermia and frostbite. Postgrad Med 1999;105(1):72-78
Knobel B, Mikhlin A. Severe accidental hypothermia in an elderly woman. Harefuah 2001;140(11):1014-1017,1119
Rav-Acha M, Heled Y, Moran D. Pre-hospital rewarming methods for hypothermia casualties. Harefuah 2003;142(11):780-785, 804
Buisson P, et al. Assessment of the efficiency of warming devices during neonatal surgery. Eur J Appl Physiol 2004;92(6):694-697
Leung KK, Lai A, Wu A. A randomized controlled trial of the electric heating pad vs. forced-air warming for preventing hypothermia during laparotomy. Anaesthesia 2007;62(6):605-608
Part 10.4: Hypothermia. Circulation 2005;112:IV-136-IV-138
ד"ר נצר חירם, ד"ר יואב שהם וד"ר דנה פלורנטין
מרכז רפואי רבין בילינסון השרון
ד"ר עמית מליאר ד"ר מיכה רפופורט, אנציקלופדיה ישראלית לרפואה
https://www.hrhevron.co.il/uploads/n/1521461856.5419.pdf
חוזר היערכות לחורף מטעם מינהל הרפואה, משרד הבריאות
סכנות הקור בגיל המבוגר, מניעה וטיפול, משרד הבריאות