פגיעות בעלי חיים ארסיים
top of page

עוד לא נרשמת לניוזלטר שלנו ? 

פגיעות בעלי חיים ארסיים

עם תחילת עונת הפריחה ועד לעונת החורף פוקדים אינספור ישראלים את מסלולי הטיולים המגוונים ברחבי הארץ, לנים באזורי הקמפינג השונים או פשוט יוצאים ליהנות מחופי הים, האגמים והנחלים. לצד ההנאות המופלאות של הטבע, שאיתו אנו שואפים להתמזג, עלינו להיות מודעים גם לסכנות שעורבות מעבר לפינה ולהיערך באופן האופטימלי למפגשים עם חברינו המופלאים שמתגוררים באותם האזורים ואשר עלולים לחוש מאוימים או מותקפים ולהגיב באופן כזה או אחר. היערכות נכונה מתחילה מהיכרות עם הסיכונים בשטח, ידע מתאים בכדי להימנע ממפגשים שכאלה וכאשר המאורע בלתי נמנע וקיים חשש לפגיעה מבעל חיים ארסי, חשוב לדעת להגיב נכון ולפעול במהירות ובמקצועיות, באופן שיבטיח את הבטיחות שלך ושל המטופל וישמור על מצבו הבריאותי של המטופל באופן הכי טוב שמתאפשר ביחס למצב הנתון.


בעלי חיים ארסיים בארץ ?

מרבית מקרי פגיעות בעלי חיים ארסיים בישראל נגרמים מהכשת נחש.

בארץ חיים כ-42 מיני נחשים, מתוכם כ-9 ארסיים ונחש הצפע ארץ ישראלי (המצוי) הינו הנפוץ ביותר מבניהם ואחראי על מרבית מקרי ההכשה. בהיותו ידוע כבעל טמפרטורה נמוכה, נוטה להתחבא ולהתחמם בחודשי החורף מתחת לבתים, מחסנים, לולים, עזובות ודווקא נשאר בסביבה בני אדם. כשמזג האוויר מתחיל להתחמם, הוא מוצא את דרכו החוצה לצרכי אכילה וזיווג. גילו הצעיר יכול להתבטא בגודלו הקטן, אך נזכור שהארס שלו לא יהיה בהכרח מסוכן פחות. בין הנחשים הנוספים שנחשבים לארסיים ומסוכנים בארץ נכללים גם : פתן שחור מצוי, שרף עין גדי, אפעה מגוון, עכן חרטומים, עכן קטן, עכן גדול, צפע חרמון, שפיפון הנגב. (לקריאה על תפוצת הנחשים הארסיים בארץ)

נחשים ארסיים מסוכנים בישראל
כדאי להכיר את סימני הזיהוי של הנחשים הארסיים והמסוכנים בארץ

ברחבי הארץ פזורים גם כ-21 מיני עקרבים ארסיים שכולם ארסיים.

בין המינים הארסיים שנחשבים גם למסוכנים יהיו : העקצן הצהוב, קטלן דו גוני (שחור) וקטלן עב-זנב (חום). ובדומה לנחשים הם מתעוררים במזג אוויר נעים, אחרי שהתחבאו מתחת לאבנים, קרשים, עשבייה ויוצאים בעיקר ברדת חשיכה לאתר מזון.

עקרבים ארסיים ומסוכנים בישראל
איך אפשר לזהות עקרבים ארסיים ומסוכנים בארץ
עכבישים ארסיים מסוכנים בישראל
כך תזהו עכביש ארסי

בין העכבישים המסוכנים בארץ :

נמנים הארסן (שישן) החום והאלמנה השחורה ולרוב יהיו נפוצים יותר באזורי ים המלח, הערבה, הנגב וקצת ברמת הגולן, כאשר השישן אוהב לחיות גם בסדקים צרים, רהיטים וארונות בבית.


קרפדה ירוקה בישראל
הקרפדה הירוקה בישראל

על הקרפדה הירוקה בישראל שמעת ?

נפוצה ברוב חלקי הארץ (מלבד נגב ואזור דרום), נחשבת למסוכנת גם ? זאת היות ובמקרה של איום עלולה לשחרחר הקרפדה הירוקה ריר ארסי מבלוטות בעור שלה, שגורם לגירוי, עוויתות ופגיעה במערכת העצבים. למרות שלא פוגעת באופן קטלני, כדאי להכיר שהיא מתגוררת באזורי ביצה (כמו אגמון החולה) ובאזורים שמושקים ואולי להתרחק מהם!


החוטית הנודדת בישראל
החוטית הנודדת בישראל

ומה לגבי המדוזות בארץ ?

ובכן קיימים לא מעט זנים שאינם קטלניים ורק חלקם צורבים במגע. החוטית הנודדת שדי נפוצה בארץ, עלולה לגרום גם לחום, עייפות, וכאבי שרירים בנוסף לתחושת צריבה, אדמומיות וגירוד העור. אפשר להיעזר באתר הזה כדי ללמוד לעומק עליהן.



כדאי לדעת על הארס...


עכביש אלמנה שחורה עלולה לשבש אותות עצביים בשרירים ולכן ייתכנו רעידות, לחץ דם גבוה ובחילות. נחש הקוברה עלול לשבש פעילות לבבית ולהוביל לדום לב. נחש ממשפחת העכסנים (צפע) יכול לגרום לנמק ברקמת השריר.

הארס אמור לשמש את החיה למטרות הישרדותיות, כגון : תחרות, אכילה, עיכול, התגוננות, הכנעת הטרף והוא גם משמש אותנו לצרכי הרפואה ואף בעברו שימש ככלי נשק. מכאן אפשר להבין שבעלי החיים תוקפים מסיבה הישרדותית כלשהיא ולרוב כנראה על רקע התגוננות, כאשר חשים מאוימים.


כיצד חודר הארס לגוף ?

לרוב יחדור הארס במגע עם רקמת העור באמצעות הכשה ועקיצה או במגע עם רקמת הרירית שבאף ובעיניים. במקרים נדירים יותר חודר הארס דרך מערכת הנשימה בשאיפה או דרך מערכת העיכול בבליעה.


האם כל ארס נחשב למסוכן ?

הארס עשוי מתמיסת רעלנים שמופרשת מבעל חיים ושהרכבה משתנה כתלות בסוג החיה, כך שהארס עלול לשבש מערכות גוף שונות ובעוצמה משתנה, בהתאם לסוגי הרעל המגוונים. פגיעה מבעל חיים ארסי אינה תמיד מסוכנת, היות ולא כל ארס הוא ברמת רעילות גבוהה מספיק בהכרח כדי לסכן חיים ובנוסף תלויה בפרמטרים נוספים, כגון : מיקום הפגיעה, קירבת החיה למטופל, סוג הרעל, כמות שהוחדרה בפועל, גיל המטופל ומצבו הרפואי כמובן. למשל ארס הדבורה יכול לגרום לכאב, אודם ונפיחות מקומיים אך לא בהכרח תהיה תגובה חמורה יותר (אלא אם מדובר באנאפילקסיס).


לאילו נזקים עלול לגרום הארס בגוף ?

קיימות חלוקות שונות של סוגי הארס וכדאי לזכור שארס יכול להכיל מספר סוגי רעלנים וביניהם נמנים גם רעלים מסוכנים שעלולים לפגוע בקרום התא (ציטוטוקסינים), ברקמת הלב והשרירים (קרדיוטוקסינים), בתאי דם, דפנות כלי דם ותהליך הקרישה (המוטוקסינים), בעצבים ועיצבוב מערכות שונות בגוף (נוירוטוקסינים).


למשל : עכביש אלמנה שחורה עלולה לשבש אותות עצביים בשרירים ולכן ייתכנו רעידות, לחץ דם גבוה ובחילות. נחש הקוברה עלול לשבש פעילות לבבית ולהוביל לדום לב. נחש ממשפחת העכסנים (צפע) יכול לגרום לנמק ברקמת השריר. כדאי לזכור שלכל כלל קיים יוצא מן הכלל כך שלמשל למרות שהעכסנים ידועים כבעלי ארס המוטוקסי זנים מסוימים גם מכילים ארס נוירוטוקסי.


שאל/י את עצמך : האם יש בית חולים או מתקן רפואי בסביבה שפעיל 24/7 והאם ניתן להגיע אליו תוך חצי שעה ברמת צירי פינוי ? האם קיים שם במלאי את הנוגדן המתאים והתמיכה הרפואית שנדרשת לסיוע בפגיעה מחיה כזו ?

מניעה

כמה שאלות שרצוי לשאול את עצמך טרם יצאת ליהנות מנופי הטבע בישראל :

  1. יצאת להליכה או טיול באזור שעדיין לא היית בו ? כדאי לברר על בעלי חיים שעלולים לרבוץ בסביבה הימית והיבשתית. למשל : מדוזות, שועלים, תנים, כלבים, חרקים, עכבישים, עקרבים, נחשים, צפרדעים, עכברים.

  2. האם הם ארסיים או מסוכנים באופן כלשהוא ? למשל : האם יש תנים שעלולים להיות נגועים בכלבת ?

  3. באילו אזורים החיות הללו מעדיפות לשכון, לישון ולחפש טרף ? באילו אזורים ושעות הם יוצאים ממקום המחבוא ? חיות שונות מתאימות את סביבתן באופן שונה - מתחת לאדמה, סלעים, מערות, גומות, נקיקים, חול, אזורים מיושבים יותר כמו גג או מרתף, מתחת לאבנים, עשבייה, שיחים, צמחייה. למשל : נחש עכן גדול ימצא באזורים חוליים ופעיל בעיקר בלילה ועכן החרטומים (שגם פעיל בלילה) אוהב בנוסף אזורי עשבייה ושיחים.

  4. כיצד להימנע מאותם אזורים במהלך הטיול ו/או הלינה ברמת המסלול וההתנהגות ?

  5. איזו פגיעה תיתכן במפגש עם בעל חיים ארסי שנפוץ באותה סביבה ובאיזה ארס מדובר ?

  6. האם יש בית חולים או מתקן רפואי בסביבה שפעיל 24/7 והאם ניתן להגיע אליו תוך חצי שעה ברמת צירי פינוי ? האם קיים שם במלאי את הנוגדן המתאים והתמיכה הרפואית שנדרשת לסיוע בפגיעה מחיה כזו ?

  7. האם המשתתפים/ות בטיול בעלי מחלות רקע שדורשות היערכות רפואית כללית או ספציפית ? למשל : סובלים מאלרגיות, בעלי רקע לבבי או אפילפסיה : מאמר בנושא אפילפסיה.

  8. האם קיים ליווי רפואי ו #ציודעזרהראשונה, שתואמים את הדרישות הרפואיות של המשתתפים ואשר יכולים לסייע במקרה הצורך ולו ברמה של הגשת #עזרהראשונה ופינוי ?


היערכות

מספר רעיונות להוסיף לצ'ק ליסט של הטיול שיכולים לעזור לשמור על #בטיחות ובריאות :

  1. להכיר וליידע משתתפים לגבי בעלי חיים מסוכנים בסביבה, למשל : לגבי האם צבעי אזהרה של חיות מסוכנות.

  2. לדעת ולהנחות משתתפים לגבי התנהגות מתאימה במקרה של מפגש עם #חיהארסית ו/או מסוכנת. לדוגמא : נחש כנראה יהיה יותר מפוחד מאיתנו, יעדיף לברוח מאשר להכיש, אלא אם ירגיש מאוים ולכן עדיף להימנע מתנועה פתאומית שתבהיל אותו ועדיף יהיה לסגת לאט ולהניח לו למצוא נתיב מילוט.

  3. לברר אם יש מחלות רקע ולדעת לסייע במקרה של התעוררות מחלה כזו. למשל : זיהוי סימני לאלרגיה ואופן השימוש במזרק האפיפן.

  4. לברר אם יש משתתפים שעושים שימוש בתרופות קבועות ולוודא שאינם שוכחים להביא אותן לטיול וכמובן זוכרים ליטול בזמן. למשל : תרופות ללחץ דם.

  5. לקבוע כללי התנהגות ששומרים על בטיחות, כגון : לא להסתובב באזורי צמחייה סבוכים, להימנע מהרמת אבנים או הכנסת ידיים למחילות, לשמור על תיקים סגורים ואוהלים סגורים, לא להשאיר זבל בסביבה שעלול למשוך חיות בלילה, להרים עצים ואבנים בעזרת מוט, לנער שק שינה לפני שינה וכיוב'.

  6. להתאים מסלול ומקום לינה שמקטינים את סיכון הפגיעה של המשתתפים מבעל חיים ראשית תחילה.

  7. להגיע בלבוש ששומר על בטיחות, לרבות נעליים גבוהות סגורות ובגדים ארוכים.


סימני פגיעה של בעל חיים ארסי

סימנים בסיסיים

סיפור מקרה וזיהוי #סימניהכשה או #סימניעקיצה, שלרוב נראים כמו נקודה אחת שמדממת או שתיים או סימני שיניים. ובכלל, יש לזכור ש"בכל מקרה של ספק אין ספק" ולהניח שהייתה הכשה ושהיא ארסית.


סימנים מקומיים

לרוב ניתן להבחין גם בסימנים מקומיים של האזור הפגוע, כגון : אודם, נפיחות, רגישות וכאב מקומי במגע, פצע מוגלתי עם או בלי הפרשות (תלוי בסוג החיה וסוג הארס..).


סימנים מערכתיים

אם מדובר בארס ברמת רעילות גבוהה, תיתכן פגיעה במערכות הגוף השונות, לכן יש לצפות בנוסף לסימנים שצוינו לעיל, להופעה יחסית מהירה של סימנים מערכתיים, כגון : והחל מחולשה, רעידות, דמעת, פירכוסים, שיתוקים, תחושת נימול, כאבי בטן, שילשולים והקאות ועד להופעת שטפי דם תת ועוריים, בצקת מקומית, קושי נשימתי, דום נשימה, צניחת ל"ד ואיבוד הכרה, דום לב, הלם על סוגיו, נמק שריר.

סימנים להכשה או עקיצה של בעל חיים ארסי אינקורס
סימנים להכשה או עקיצה של בעל חיים ארסי

עזרה ראשונה

במקרה של #הכשה או #עקיצה או במקרה של חשש לפגיעה של בעל חיים ארסי, יש לפעול במהירות באופן הבא :

  1. לחייג למוקד 101 ולהזעיק פינוי : לוודא שהמטופל מפונה לבית חולים עם נסיוב, טיפול ו/או תמיכה רפואית שמתאימים למקרה.

  2. להרחיק את המטופל מסכנה למקום בטוח, בכדי להימנע מפגיעה נוספת ורצוי למקום נוח לטיפול ולביצוע החייאה במקרה הצורך. למשל : מקום ממוזג שאינו הומה אדם ועם מצע קשיח.

  3. להרגיע ולהושיב את המטופל, בכדי להאט את זרימת הדם והארס בגוף ובכך לעכב התדרדרותו.

  4. אם יש קוץ של #דבורה ניתן להיעזר בפינצטה בכדי להוציא אותו.

  5. לשטוף במים פושרים ולחטא את האזור הפגוע משאריות הארס ו/או חומר מזהם אחר.

  6. לחבוש את הפצע, בכדי למנוע זיהומים נוספים.

  7. לקבע את הגפה הפגועה לגפה הבריאה או לחלק אחר בגוף, בכדי למנוע טלטול מיותר ולעכב התפשטות הארס. למשל : רגל לרגל או יד לבית החזה.

  8. כדאי להוריד טבעות, צמידים ושעונים לפני הופעת נפיחות ובצקות.

  9. לצלם את החיה הארסית ולהביא את התמונה לבית החולים.

  10. ניתן להיעזר גם במרכז הרעלות ארצי שפתוח 24/7 בטלפון : 04-7771900.

  11. במקרה של הופעת סימני אלרגיה והתפתחות של תגובה אלרגית יש להיעזר במזרק האפיפן.

  12. במקרה של איבוד הכרה ונשימה יש לחייג 101, לחבר למכשיר החייאה ולהתחיל בעיסויי חזה : מאמר בנושא מכשיר החייאה או הזמנת קורס החייאה בסיסי.

  13. במקרה של בעל חיים שנגוע ב #כלבת יש לדווח לעירייה ולוודא שהחיה מגיעה להסגר.

  14. במקרה של נחש בבית או בחצר לחייג למוקד 106 ולהזמין לוכד נחשים מורשה במקרה הצורך.

  15. במקרה של #פגיעהתמדוזה לשטוף במים חמימים (לא רותחים) כ-20 דקות ולוודא הורדות זרועות מדוזה מהעור הפגועה, להניח קרח בשקית יבשה ולשים על האזור הנגוע. ! לא לשטוף בחומץ / שתן או קצף גילוח.

דגשים

! בשום פנים ואופן אין : למצוץ את ה #ארס, לחתוך את העור באזור הנגוע, להניח חסם עורקים.

! אין לחבוש אם מדובר בפצע של חיה הנגועה בכלבת (או בחשד כזה), מחשש ליצירת סביבה חיידקית לחה שעלולה להחמיר את הפגיעה.

! אין לרדוף אחרי החיה הארסית ולנסות ללכוד אותה באופן עצמאי.

! אין לחטא באלכוהול בהיותו מרחיב כלי דם ומעודד סביב הארס.

! אין להתפנות באופן עצמאי אלא להמתין לפינוי בניידת עם ציוד החייאה וצוות שיכול לסייע במקרה הצורך.

! אין לתת אוכל או שתייה למטופל.


לסיכום

הכשת נחש אינה מוגדרת כמחלה שמחייבת דיווח למשרד הבריאות וקיימים רק דיווחים חלקיים שעל פיהם ידוע על כ-200 ועד 300 מקרי הכשה מדי שנה, כאשר על 95% מתוכן אחראי נחש הצפע המצוי ומקרי המוות באמת בודדים ונדירים. זאת בנוסף לכ-300 מקרי #הכשתנחש של חיות על פי דיווחי הוטרינרים ויש לזכור שמספרים אלו חלקיים בלבד ומרבית המקרים אינם מתועדים. בישראל קיים נסיוב למרבית החיות הארסיות והמסוכנות בארץ, המיוצרים בארץ וכלולים בסל הבריאות ומכאן שפגיעה משאר #בעליחייםארסיים (למשל : שרף עין גדי) תטופל ברמת התסמינים בלבד. זיהוי סימנים בשלב המוקדם של הפגיעה ופינוי מוקדם יכול לקצר את זמן הטיפול ולהקטין ואף למנוע סיבוכים עתידיים. אנא אל תקטינו דעת בנושא, הרחיבו את ידיעתכם והיערכו ברמה הגבוהה ביותר !




פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page