בכל שאיפה גופנו צורך כ-21 אחוזי חמצן, ביחד עם גזים נוספים שנמצאים באוויר והוא נעזר במערכת הנשימה והדם בכדי לקשור את החמצן להמוגלובין, לסלק מהגוף בכל נשיפה עודפי חמצן יחד עם יתר הגזים העודפים ובכך למעשה מונע הגוף הצטברות גזים, שעלולה להוציא את כל המערכת מאיזון - או במילים אחרות להרעיל. אם כך, נשאלת השאלה : מה קורה כאשר האוויר מתמלא בגז חסר צבע וריח בתוך חלל סגור, מתחרה בחמצן על מקומו בדם וגם נקשר חזק יותר ממנו להמוגלובין ?
מנתונים אפידמיולוגים עולה שהרעלת פחמן חד-חמצני נחשבת לסיבה העיקרית לתמותה מהרעלות ברחבי העולם והיא צפויה יותר בתקופת החורף בשל שימוש מוגבר בתנורי החימום בשל תנאי הקור.
מהי הרעלת פחמן חד-חמצני ?
מנתונים אפידמיולוגיים עולה ש #הרעלתCO נחשבת לסיבה העיקרית לתמותה מ #הרעלות ברחבי העולם והיא צפויה יותר בתקופת החורף בשל שימוש מוגבר בתנורי החימום בשל תנאי הקור. הרעלת CO מתאר מצב שבו פחמן חד-חמצני תופס את מקומו של החמצן על גבי מולקולות ההמוגלובין (שבתוך כדוריות הדם האדומות) ובכך מונע ממנה לשאת את החמצן בדם ולשחררו לפי צורך, ברמה שעלולה להוביל לפגיעה במערכת הנשימה (היפוקסיה) וביתר מערכות הגוף כתוצאה מכך. נוצר מעין אפקט של "כדור שלג" : ככל שעולים ערכי ה-CO בדם, כך הגוף מתקשה יותר לסלק עודפי CO שמצטברים בגוף ואלו עלולים לגרום לסיבוכים ונזקים הן לטווח הקרוב והן לטווח הרחוק.
היכן מצוי פחמן חד-חמצני ?
#פחמן חד-חמצני מצוי בגופנו ברמה נמוכה שאינה מסוכנת (גם בגופם של אנשים בריאים שאינם מעשנים) ובתנאים נורמליים הגוף מפנה בקלות כל כמות פחמן חד-חמצני שנוצרת. בנוסף, פחמן חד-חמצני מצוי בסביבה החיצונית, כתוצר שריפה (בעירה) של חומרים אורגניים וביניהם עשן סיגריות, אח ביתי, #תנוריחימום או עץ, אח ביתי וכבשנים פגומים, שריפות גנרטורים חשמליים. ניתן להיפגע משאיפת פחמן חד-חמצני גם בעת שימוש בכלי עבודה שמונעים בעזרת דלק (מכסחות דשא למיניהן) או פליטת גז שריפת דלק ממכוניות, טנדרים וסירות או מתנורים ניידים שמופעלים בעזרת פרופאן ואפילו בעת שימוש בציוד תקול בצלילות מתחת למים.
מה שיכול לעזור לחזק חשד להרעלת פחמן חד-חמצני, הינו סיפור מקרה שכולל בין היתר : חלל סגור שאינו מאוורר והופעת סימני הרעלה על יותר מאדם אחד בסביבה הקרובה.
האם אפשר לזהות הרעלת גז באופן כללי ?
אם לקחת לדוגמא את הגז המשמש אותנו לצרכי הבישול ומצוי כמעט בית בישראל, הרי שמדובר בגז חסר צבע או ריח, אך לצרכי בטיחות אנו דואגים להוסיף לו חומרי ריח, בכדי שנוכל לזהות דליפה ולמנוע מצב מסכן חיים. בדומה לגז הבישול גם #פחמןחדחמצני הינו גז נטול צבע או ריח, מה שמקשה מאוד לאתר הימצאותו בחלל ובנוסף הוא מלווה בתסמינים קליניים שלרוב יהיו יחסית מתונים - מה שלא תמיד יאפשר לזהות את ההרעלה בשלביה המוקדמים. מה שיכול לעזור לחזק חשד להרעלת CO הוא סיפור מקרה שכולל בין היתר חלל סגור שאינו מאוורר והופעת #סימניהרעלה על יותר מאדם אחד בסביבה הקרובה.
חשוב להבין שקצב הופעת התסמינים תלויה ברמת החשיפה לגז, ריכוזו בחלל וכן במצבו הרפואי של המטופל.
ואיך מזהים הרעלת פחמן חד-חמצני ?
שלב א' - הרעלה כרונית
במקרה של הימצאות כמויות קטנות יחסית של הגז במחזור הדם, ניתן לצפות לתסמינים קלים של חוסר חמצון רקמות הגוף, כגון : כאבי ראש, בלבול, סחרחורת, תחושת "שכרות", עייפות, בחילות ותחושה של הרעלת קיבה או מזון ואפילו שפעת, איבוד זיכרון, דיכאון, אפאטיות, טשטוש עד איבוד הכרה.
שלב ב' - הרעלה חריפה
במקרה החמור יותר שבו מופיעות רמות גבוהות יותר של הגז בדם וקיימת נוכחות נמוכה של חמצן לזמן ממושך, ייתכנו סימנים קיצוניים יותר שעלולים להוביל לפגיעות בטווח הארוך, כגון : קוצר נשימה, כאבים בחזה, כאבי חדים ומתמשכים בחלק הקדמי של הראש, פגיעה בקואורדינציה, פרכוסים, תרדמת, אי ספיקה נשימתית ולבבית ואף מוות.
חשוב להבין שקצב הופעת התסמינים תלויה ברמת ה #חשיפהלגז, ריכוזו בחלל וכן במצבו הרפואי של המטופל. כך למשל תיתכן הופעת סימנים תוך 3 דקות במקרה של חשיפה לגז בריכוז גבוה במטופל בעל סף סבילות נמוכה, לעומת 6-8 שעות במקרה של חשיפה רצופה אך מתונה לגז בריכוז נמוך יחסית בחלל במטופל בריא יחסית.
אבחון פורמלי יותר נעשה בין היתר על ידי אבחנה מבדלת ששוללת מצבים רפואיים אחרים (כגון עייפות כרונית, שפעת, הרעלת סמים ואלכוהול וכיוב') ועל ידי מדידת רמות פחמן חד-חמצני בדם, אך ניתן לחוות הרעלה גם לאחר שרמות החמצון חזרו לתקינותן.
יש לקחת בחשבון שהסכנה האמיתית להרעלת פחמן חד-חמצני הינה בעת הימצאות בתוך חללים סגורים או באזורים שאינם מאווררים באופן מוחלט.
מהן הסכנות בהרעלה פחמן חד-חמצני ?
תסמיני #הרעלהכרונית ותסמיני #הרעלהחריפה שצוינו לעיל יכולים להוות את הסכנה עצמה היות ועלולים להתקבע למצב פיזי קבוע וייתכנו גם סיבוכים בשריר הלב, בריאות, בשרירי הגוף, המוח, הכליות, העור, ראיה ושמיעה.
תאונות
יש לקחת בחשבון שהסכנה האמיתית להרעלת פחמן חד-חמצני הינה בעת הימצאות בתוך חללים סגורים או אזורים שאינם מאווררים באופן מוחלט, בתאונות כדוגמת שהייה ברכב אטום עם צינור פליטה שנחסם על ידי שלג או כל מחסום אחר (למשל כשמשאירים את הרכב מותנע לצרכי חימום). אותו תהליך של הרעלה מתרחש גם בעת עישון פעיל של סיגריות אך ברמה שאינה מסכנת בטווח המיידי, אלא כנזק מצטבר לטווח הרחוק יותר.
אוכלוסיות רגישות
אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה יותר ולכן ידרשו תשומת לב מיוחדת, בהיותן רגישות במיוחד לחשיפה של CO יהיו :
קשישים שנוטים לסבול ממחלות לב כרוניות.
תינוקות ונשים הרות ש #חשיפהלCO עלול לגרום לנזק לעובר ולאם.
מטופלים בעלי מחלות כרוניות שפוגעות באספקת חמצן תקינה לגוף כדוגמת ברונכיטיס או אנמיה.
טיפול
כל מטופל עם חשד להרעלת CO חייב להיות מפונה מיידית מאתר החשיפה למתקן רפואי קרוב ורצוי לוודא מראש שיש בו טיפול בתא לחץ למקרה הצורך. לכן, יש לחייג 101 ולהזמין אמבולנס בהקדם.
במטופל בהכרה
עד להגעת האמבולנס, הטיפול הראשוני שיינתן עד במצב כזה יהיה החזר חמצן לגוף, על ידי חיבור המטופל למסכת חמצן (מה שיכול לעצור את "כדור השלג"), תוך ניטור מצב הכרה. יש לוודא שמצב ההכרה של המטופל אינו מתדרדר ושהינו נושם באופן תקין ככל הניתן.
במטופל מחוסר הכרה
יש להתחיל ב-CPR (החייאת לב-ריאה) תוך סיוע באוורור מכני יעיל (הנשמות), אספקת חמצן וחיבור למכשיר החייאה. אין להפסיק החייאה עד להגעת האמבולנס והחלפה של צוות רפואי.
תוך כמה זמן מתפוגגים סימני הרעלה של גז ?
באופן כללי התפוגגות התסמינים מתרחשת באופן עצמוני החל מרגע הרחקת המטופל ממקום הסכנה והינה תלויה בפרמטרים נוספים, ביניהם : משך החשיפה, ריכוז הגז בחלל, גיל ומצבו הרפואי של המטופל.
מניעה
הדרך העיקרית להימנע מהרעלת פחמן חד-חמצני תהיה להקטין את הסיכויים לחשיפה אליו ולהימנע מסיכונים מיותרים, בין היתר באמצעות :
התקנת גלאי פחמן חד-חמצני (בעל תו תקן) בחללים סגורים ו/או שאינם מאווררים כראוי כדוגמת משרדים, מגורים ומרתפים (שידע לזהות רמות לא תקינות של הגז ולהזעיק במקרה הצורך). לא לשכוח בדיקת תקינות גלאים אחת לתקופה.
ניתן לאחסן מטף לכיבוי אש בכל חלל סגור, בבית ואף ברכב.
להדביק ליד טלפון ביתי תווית עם מספר טלפון של כוחות חירום אמבולנס ומכבי אש.
לא להתניע רכב או לעשן או להפעיל מנגל במבנה סגור.
בדיקת תקינות של ארובות עשן, ושימוש בהסקה של תנורי בעירה במקום מאוורר בלבד.
בדיקת תקינות של מערכת פליטה ברכב.
הימנעות משימוש בתוך הבית בגנרטורים או מנועים שעובדים על דלק נוזלי.
בכל מקרה שהרחתם גז יש לפתוח חלונות, להזמין טכנאי חשמל לאיתור דליפה.
בכל מקרה של חשד להרעלה יש לפחות חלונות, לפנות מיידית את המטופל מאתר החשיפה ולהזעיק 101.