מהי תסמונת מוות בעריסה ?
תופעה שמהווה את אחד מגורמי התמותה הנפוצים ב #תינוקות בגילאי חודש עד שנה, כאשר כ-90% מהמקרים מתרחשים לרוב עד גיל החצי שנה והשכיחות הגבוהה ביותר הינה בקרב תינוקות בגילאי ה-2 ועד 4חודשים. התסמונת מובילה למוות במהלך שינת התינוק, לרוב בשעות הלילה, באופן פתאומי וללא סימני אזהרה מראש. תופעה זו תיתכן בתינוקות בריאים לחלוטין ואמנם טרם נמצא הסבר מדעי רשמי, כן נמצא קשר בין תסמונת המוות בעריסה לפגיעה במנגנון בקרת הנשימה בתינוקות אשר מושפע מגורמי סיכון ספציפיים כפי שנבדק באופן סטטיסטי.
האם ניתן למנוע תסמונת מוות בעריסה ?
באופן כללי, #תסמונתמוותבעריסה עולה משמעותית בשכיחותה בתקופת החורף, כאשר 50% מהמקרים מתרחשים בין החודשים ינואר למרס. ספציפית בישראל, בהתאם לנתוני משרד הבריאות, מתרחשים בין 40 ל-60 מקרים בשנה (מחצית לפחות בחודשי ה #חורף בלבד) בשנים האחרונות וזאת לאחר ירידה דראסטית באחוזי תמותת התינוקות, ככל הנראה בשל עלייה במודעות לתסמונת בקרב האוכלוסייה הישראלית וגם בשל המלצות שניתנו במטרה להקטין את הסיכון למוות בעריסה. יודגש כי בקרב אוכלוסיות המיעוט ובשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות ייתכנו מספרים גבוהים יותר בשל מחסור במודעות.
אמנם לא ניתן למנות סיבות ישירות שמובילות לתסמונת #מוותבעריסה, אך קיימות הערכות לגבי גורמי הסיכון שמעלים את הסיכוי ללקות בה, המבוססות על נתונים סטטיסטיים שנאספו לגבי אלו שלקו בה, כאשר לגבי חלק מהגורמים קיימת הסכמה ולגבי חלקם האחר עדיין קיימת תמימות דעים בין החוקרים.
מהם גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת מוות בעריסה ?
שינה על הבטן או על הצד (לעומת שינה על הגב)
מה שעלול לגרום לתינוק לנשום מהסדין עצמו או לנשום באופן לא תקין ובכך להוביל ל"נשימה חוזרת", שמעלה את כמות הפחמן דו-חמצני באזור הפנים וגורם לירידה בחמצון התקין של ה #תינוק עד לכדי חנק. תיאוריה נוספת מסבירה שליקוי באזור מסוים בגזע המוח (Arcuate Nucleus), אשר מסייע בשליטה על נשימה והתעוררות בזמן השינה במקרה של חשיפת התינוק לאוויר שאינו מחומצן כראוי, עלול להוביל לכך שהמוח לא יוכל לספק התראה במצב של חוסר חמצון או חמצון לא תקין ולעורר את התינוק לבכות, בכדי שיתחמצן בזמן הנדרש באופן טבעי. ע"פ סקר #משרדהבריאות נמצא שכל 8 תינוקות מתוך 10 שנפטרו ממוות בעריסה לא הושכבו על גבם ובכללי מחקרים רבים שנערכו בנושא העלו כי השכבת התינוק על גבו יכולה להפחית 50-70% מקרי המוות בעריסה.
חשיפה לסיגריות ברחם לפני לידה או אחרי לידה
בכללי כל חשיפה לעישון ו/או עשן סיגריות, לפני, בזמן או אחרי הריון מעלה את הסיכון למוות בעריסה פי 3 וכל חשיפה לעישון פאסיבי פי 2. עשן הסיגריות בעל השפעה ישירה על התפתחותם התקינה של איברי המוח והריאות של העובר (בין היתר). לכן, מומלץ במיוחד שתינוק לא ישן במיטה עם הורים מעשנים (אפילו שאינם מעשנים בחדר שינה) או עם הורים שעישנו בעבר. אמנם ההתייחסות הינה לאב ולאם, אך ישנו דגש אף גדול יותר לגבי האם.
סמים, תרופות ואלכוהול
בדומה לסיגריות, כך גם לגבי חומרים אחרים, אשר עלולים להשפיע בדרכים דומות או אחרות לחלוטין על השלבים ההתפתחותיים של התינוק. לכן, מומלץ שלא לישון עם תינוק במקרים כאלה גם, במיוחד כאשר אחד ההורים עייף במיוחד או משתמש קבוע בתרופות אלכוהול או סמים.
שינה על משטחים רכים או על מיטה רכה
לרוב מדובר במקרים של שינה עם ה #הורים ובעיקר בשל הימצאות קצוות בד שאינם מתוחים כיאה, כך שהתינוק עלול לנשום לתוכם ואף עלול להיכלא עם פניו בשמיכה או הכרית. סכנה נוספת בשינה עם הורים ו/או הורה עייף במיוחד, היא שהמבוגר עלול להתגלגל על התינוק. לכן, רצוי להקפיד שתינוק עד גיל 3 חודשים לא ישן במיטת הורים אם בכלל.
חימום יתר
בעיקר בחודשי החורף ישנם הורים שנוטים לחמם את גוף התינוק באופן מוגזם בשל חשש מהקור העז, הן באמצעות חימום סביבת התינוק והן באמצעות הלבשה ביותר מדי שכבות בגדים, מה שעלול להעלות את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה בשל כניסתם לשינה עמוקה מדי שמקשה על התעוררות במקרה הצורך. לכן, רצוי לוודא שטמפרטורה בחדר אינה עולה על 22 מעלות צלזיוס ושבטן התינוק אינה חמה מדי או מזיעה, כאשר במידה וכן יש להוריד ממנו חלק מהכיסויים או הבגדים. בנוסף יש לקחת בחשבון שעטיפה הדוקה מדי בחיתול בגד או שמיכה עלולים להקשות על הנשימה התקינה ולכן רצוי לוודא שאין לחץ כלשהוא על בית החזה והבטן של התינוק.
באילו מצבים כדאי לנקוט במשנה בטיחות בכל הנוגע לתסמונת מוות בעריסה ?
להלן רשימה של גורמי סיכון נוספים שייתכן ועלולים להעלות את הסיכוי לתסמונת המוות בעריסה : זיהומים ויראליים במערכת הנשימה העליונה (צינון), לידה מוקדמת (פגים שנולדו טרם סיום שבוע 37 להריון), משקל לידה נמוך, תינוקות ממין זכר, אח או אחות שנפטרו בשל מוות בעריסה, לידה מרובת עוברים (תאומים, שלישיה וכיוב׳), מרווחים קצרים בין #הריונות, לידה בגיל צעיר (עד 20), נשים שלא היו ב #מעקבהריון (לזיהוי ליקויים, כשלים או פגמים גנטיים מראש), קירור יתר.
על מה להקפיד בכדי להקטין את הסיכויים לתסמונת מוות בעריסה ?
מודעות
רצוי לדעת את גורמי הסיכון כפי שצוינו לעיל בכדי להימנע מהם במידת האפשר. זאת ובנוסף, כדאי להכיר את המנגנונים האפשריים שמוצעים כהסבר לתסמונת המוות בעריסה בכדי לבצע התאמות מבעוד מועד, כדוגמת : קושי בהתעוררות התינוק במצב שאינו מחומצן או נושם תקין (למשל עקב ליקויים או פגם גנטי שמונע זיהוי כשלים במנגנון הנשימה בגזע המוח), הפסקת נשימה על רקע חסימת דרכי אוויר לרבות שאיפת אוויר שננשף (למשל בזמן שכיבה על הגב), הפסקת נשימה מרכזית, הפרעות בקצב הלב, #הורות בגיל העשרה, תזונה לקויה של ה #אם, גזים רעילים שמצטברים בסביבת המיטה או העריסה של התינוק (מזרן, מצעים וכויוב').
פתרונות מוצעים נוספים שנאספו במחקרים וכוללים הנחיות משרד הבריאות (1) :
מעקב הריון
לגילוי סיבוכים אפשריים או פגות והיערכות מראש.
הימנעות מעישון
לפני בזמן ואחרי #הריון וחשיפה לעשן סיגריות באופן כללי בבית או מחוצה לו ואפילו ברכב. לא לשכוח שעישון הורים תורם לעליה בתחלואת נשימתית דוגמת #אסטמה בתינוקות וילדים.
הימנעות מתרופות אלכוהול וסמים
לפני, בזמן או אחרי הריון. בבית, מחוצה לו או ברכב.
השכבה לשינה על הגב
מומלץ להשכיב את התינוק לשינה על גבו (לא על הבטן ולא על הגב) ולמקמו כך שרגליו קרובות לקצה המיטה או העריסה (ולא הראש), הן במהלך ה #שינה ביום והן במהלך השינה בלילה. יש להדריך את מי שמטפל בתינוק (סבים, סבתות, מטפלים, מעון, גן, בייביסיטר וכיוב'). הנושא מודגש עוד יותר בתינוקות פגים שנולדו לפני הזמן, בהיותם בעלי סיכון גבוה יותר למוות בעריסה (ביחס לתינוקות שנולדו אחרי שבוע 37). כך למשל קמפיין לצמצום מקרי המוות בעריסה באמצעות העלאת מודעות להשכבה על הגב בשנות ה-90 הפחית בכ-50% את מקרי המוות בעריסה, מה שהוביל חוקרים לסבור כי הירידה בשכיחות המקרים קשורה אכן לשינוי הרגלי השינה של התינוק. יודגש כי השכבת התינוק בזמן ערות בהחלט מומלצת, בהיותה מחזקת את חגורת הכתפיים ומעודדת את ההתפתחות המוטורית של התינוק. זאת בנוסף לכך ששכיבת התינוק על בטנו בזמן ערות מונע השטחת הגולגולת (כפי שמתרחש בשכיבה על הגב), אם כי מדובר בעניין אסתטי שאינו מסכן חיים.
בכל מקרה שבו התינוק סובל ממחלת רפלוקס קיבתי ושטי (GERD) או כאלו עם מבנה לא תקין של מערכת הנשימה העליונה ומבנה פנים, קשיים היפו-טוניים, מחלות שרירים ייתכן שדווקא יהיה מומלץ לישון על הבטן. לכן, כדאי יהיה להיוועץ עם רופא ילדים מבעוד מועד.
הנקה בחלב אם לפחות עד גיל 6 חודשים
בין היתר מסייעת בהתפתחות התקינה של אברי המוח והנשימה, מחזקת מערכת חיסונית ולמעשה בכך מפחיתה תחלואה בדרכי הנשימה העליונות ולכן מקטינה סיכויים למוות בעריסה (בנוסף לשאר היתרונות). אפשר גם הנקה חלקית אבל עדיף מלאה.
הקפדה על מיטת תינוק בעלת תו תקן מתאים
כולל מזרן קשיח עם תו תקן ייעודי למיטת תינוקות ולעולם לא על כרית, מזרן מים, שמיכת צמר פרוותית, כורסא, כיסא או כל משטח רך אחר. יש להקפיד להדק היטב את הסדין למזרן.
שמירה על סביבה בטוחה בתוך מיטת התינוק
הרחקת חפצים רכים (כגון : כריות, שמיכות, בובות, חיתולים וצעצועים) בזמן השינה. עדיף להשתמש בשק שינה במקום שמיכה בהיותו סגור מתחת לבית השחי ולא מאפשר לתינוק לכסות את הפנים, אך אם חייבים שמיכה רצוי להצמיד את שוליה מתחת למזרן עד מתחת לבית שחי התינוק. רצוי להימנע משימוש במגני מיטה שלא בהכרח הוכחו כמונעי חבלה אבל בהחלט היו מקרים בהם הראש נלכד ביניהם והוביל לחנק.
לשמור על טמפרטורה של גוף התינוק
הלבשת התינוק לשינה בבגדים קלים ומאווררים, כאשר אם יש צורך בבגדים חמים, יש להימנע מחימום יתר בשכבות רבות מדי, בייחוד בחודשי הקיץ. הכלל הוא שמה שנעים למבוגר נעים גם לתינוק או לשים שכבה אחת מעל כמות השכבות שלובש מבוגר. להקפיד לא לשים כובע או לכסות פנים בזמן שינה.
שמירה על סביבה בטוחה סביב מיטת תינוק
להימנע מחימום או קירור יתר של החדר ולשמור על טמפרטורה של 22-24 מעלות צלזיוס. כדאי להרחיק את המיטה מווילונות, כבלי חשמל, רצועות בד, חומרים מסוכנים נדיפים/נוזליים/מוצקים וכיוב'). מומלץ לאוורור את חדר התינוק לפחות פעם ביום ולשמור על זרימת אוויר (חלון פתוח ו/או מאוורר בחדר), למקרה של הימצאות חומרים נדיפים שמקורם מהבית (כגון : חומרים ממזרנים ישנים, חומרי הדברה, רהיטים, שטיחים, דיאודורנטים, עישון וכיוב'). מחקרים אחרונים מראים שאיוורור החדר מצמצם סיכון למוות בעריסה (3,5).
שינה משותפת בחדר ההורים
מומלץ שמיטת התינוק תהיה בחדר ההורים אך רצוי להימנע משינה עם התינוק במיטת ההורים, אלא אם לצורכי הנקה והאכלה ובתנאי שההורה אינו עייף במיוחד (4).
צמצום זמן השינה בנסיעה או במעבר
במיוחד בתינוקות עד גיל 4 חודשים שנרדמים בזמן נסיעה או במעבר ממקום למקום, יש לוודא שפני התינוק ממוקמים בחלקו העליון של המנשא או הסל או הכיסא בטיחות ושפתחי האף והפה גלויים מבעד לבגדים והשמיכות (שאין חסימה של דרכי הנשימה).
שימוש במוצץ
נמצא במחקרים רבים כמצמצם סיכון למוות בעריסה ואף מועיל לתינוקות שישנים על הגב ובמיוחד לתינוקות שישנים על בטן ולתינוקות לנשים מעשנות (אשר נמצאים בסיכון מוגבר למוות בעריסה ביחס לתינוקות אחרים). אם תינוק יונק עדיף לדחות שימוש במוצץ עד לביסוס הנקה בגיל 3-4 שבועות ובכל מקרה אין לחבר מוצץ בשרשרת או כל חיבור מחשש לחנק (2).
בייביסנס
אמור לנטר ברציפות תנועות נשימה של תינוקות ולהפעיל אזעקה בזמן דום נשימה מרכזי בשינה, אך עד היום לא נמצא מידע רפואי מבוסס שמעיד על יעילותו של המכשיר או על כך שהוא מונע מוות בעריסה, כאשר ייתכנו מצבים בהם יזעיק אזעקת שווא (מה שמלחיץ הורים רבים ואף גורם להם להיות בחרדות מיותרות ולהגיע למיון סתם) או לחלופין יזהה תנועות נשימה כשהתינוק בעצם אינו נושם ומדובר במקרה אמת שבו יש להתחיל החייאה מיידית לתינוק (כאשר כל דקה קובעת ברגעים קריטיים אלו).
מהם סימני הזיהוי והטיפול המתאים במקרה של תסמונת מוות בעריסה ?
יש לזכור שטרם נמצא מכשיר שמנטר שינה בצורה שהוכחה כמורידה שכיחות של מוות בעריסה. בכל מקרה של ספק או במקרה של מכשיר מצפצף, יש לגשת לתינוק ולוודא סימנים בסיסיים : מראה כללי של התינוק, צבע עור בפנים, תנועות נשימה כלליות של אף, פה והתרחבות בית החזה חוזרת ונשנית. במרבית המקרים נגלה שהתינוק שוכב בנינוחות ומתנועע במיטה, נושם תקין כך שבית החזה עולה ויורד ובעל צבע עור רגיל לחלוטין ומחויך.
היערכות למקרה חירום רפואי
הדרך הכי טובה להוריד את מפלס החרדה ולתפקד באופן יעיל במקרה של תסמונת מוות בעריסה או בכל מקרה חירום רפואי בתינוקות וילדים, על רקע כל מחלה ובמיוחד בכל הנוגע למצבי חירום נשימתיים, אשר נפוצים באוכלוסיות אלו בייחוד, תהיה לברר אודות קורס החייאת תינוקות וילדים ולוודא שכל מי שמטפל בתינוק יהיה נוכח בקורס, בכדי לרכוש את הכלים והידע הבסיסיים והחשובים ביותר לסייע במקרים אלו.
מידע נוסף
כתבות בנושא
ביבליוגרפיה
(1) מתוך אתר משרד הבריאות, המחלקה לאם לילד ולמתבגר
(2) Hauck FR, Omojokum OO, Siadaty MS. Do pacifiers reduce the risk of sudden infant death syndrome? A meta-analysis. Pediatrics 2005;116:716-723
(3) Coleman-Phox K, Odouli R, Li DK. Use of fan during sleep and the risk of sudden death syndrome. Arch Paediatr Adolesc Med 2008;162:963-968
(4) hapiro-Mendoza CK, Kimball M, Tomashek KM, et al. US infant mortality trends attributable to accidental suffocation and strangulation in bed from 1984 through 2004: Are rates increasing? Pediatrics 2009;123:533-539
(5) ד"ר איתי גל, מאוורר בחדר התינוק מפחית סיכון למוות בעריסה, באתר ynet, 08 באוקטובר 2008
הערות שוליים
ד"ר איתי גל, המחקר החדש על מוות בעריסה: יש סיבה לרעש?, באתר ynet, 02 בנובמבר 2006
קופת חולים כללית, מוות בעריסה: כך תפחיתו את הסיכון, 31.05.2006
E. A. Mitchell, A. W. Stewart, M. Clements, Immunisation and the sudden infant death syndrome. New Zealand Cot Death Study Group., Archives of Disease in Childhood 73, 1995-12-01, עמ' 498–501 doi: 10.1136/adc.73.6.498
^ Peter J. Fleming, Peter S. Blair, Martin Ward Platt, John Tripp, The UK accelerated immunisation programme and sudden unexpected death in infancy: case-control study, BMJ 322, 2001-04-07, עמ' 822 doi: 10.1136/bmj.322.7290.822
^ M. M. T. Vennemann, M. Höffgen, T. Bajanowski, H.-W. Hense, Do immunisations reduce the risk for SIDS? A meta-analysis, Vaccine 25, 2007-06-21, עמ' 4875–4879 doi: 10.1016/j.vaccine.2007.02.077
^ H. J. Hoffman, J. C. Hunter, K. Damus, J. Pakter, Diphtheria-tetanus-pertussis immunization and sudden infant death: results of the National Institute of Child Health and Human Development Cooperative Epidemiological Study of Sudden Infant Death Syndrome risk factors, Pediatrics 79, April 1987, עמ' 598–611
^ Rachel Y. Moon, Linda Fu, Sudden infant death syndrome: an update, Pediatrics in Review 33, July 2012, עמ' 314–320 doi: 10.1542/pir.33-7-314