על פי ארגון בטרם #טביעה מהווה את הגורם השני בשכיחותו לתמותה בעולם שגורם לנכות ונזקים נוירולוגיים. כ-90% ממקרי הטביעה התרחשו בחופים לא מוכרזים לרחצה או בשעות שאין #מציל, כאשר בחודש אוגוסט מתרחשים מקרי הטביעה הרבים ביותר ולא מעט ממקרי הטביעה ביום או בלילה היו לאחר חשיפה לאלכוהול. כאשר דרכי הנשימה מכוסים במים, הטביעה עלולה להתרחש במהירות ובדממה, ללא צעקה או התראה מוקדמת של המתרחץ לגבי הסכנה שנמצא בהם. מרגע איבוד הכרה ונשימה מתחת למים, מדובר בין 2 ל-3 דקות עד שיתחיל להיווצר נזק מוחי ומעבר ל 7-8 דקות, הנזק המוחי הופך לבלתי הפיך. לכן #החייאה מוקדמת ויעילה בהקדם האפשרי, שמשלבת עיסויי חזה, פתיחת נתיב אוויר, הנשמות ואספקת חמצן, הינה קריטית להחזרת הדופק, הלחץ דם ולאספקת החמצן למוח.
מהי טביעה
טביעה זה מצב של כשל נשימתי שנוצר כאשר קו המים מכסה את הפה ואת האף ולכן תיתכן גם בדלי מים, בכיור, בגיגית או במים רדודים בבריכה. ניתן לטבוע במים מתוקים, מזוהמים (מי ביוב, ירקת, חול או כימיקלים) ומלוחים (אפילו בים המלח), אך אין צורך לסווג את סוג המים בכדי להעניק את הטיפול המתאים, היות ואין לכך משמעות ברמה הקלינית בשטח. הטביעה יכולה להוות אירוע משני למצב חירום רפואי אחר שהתרחש במים, כדוגמת #פירכוסים, אירוע מוחי או חבלת ראש, פגיעה בעמוד שידרה, אירוע לבבי, דום נשימה, #עילפון, יתר סמים ואלכוהול, איוורור יתר בשל מצוקה נפשית או נפילת סוכר. או שלפעמים מדובר בנפגעים שאינם יודעים לשחות ושחיינים מותשים שנסחפו.
סכנות בטביעה
הנזק המוחי בטביעה נגרם תחילה מירידה ברמות החמצן בדם ("היפוקסיה") ובהמשך מהעדר החמצן ("אנוקסיה"), מצב אליו תאי קליפת המוח רגישים עד מאוד ובייחוד כאשר ערכי CO2 (פחמן דו-חמצני) עולים בגוף, כלומר נוצרת חמצת שעלולה להוביל להפרעות קצב לב וחוסר חמצון של מערכת העצבים המרכזית (=מוח) ובכך לגרום לאיבוד הכרה ואף להפסקת פעילות הלב. מעבר לסכנה של פגיעה מוחית ה #טובע חשוף בין היתר לסכנות אחרות כדוגמת חנק בשל הפרשות תוכן קיבה ונוזלים, דום נשימה, היפותרמיה, צניחת לחץ דם, דום לב וטראומות נלוות (פגיעות ראש, עמוד שידרה, דימומים ושברים).
"במקרה של טביעה כדאי לשמר את האנרגיה והחמצן בגוף, לנשום רגוע, סדיר ורציף, לנסות לצוף במקום תנועות פאניקה שמבזבזות המאגרים בגוף. "
גורמי סיכון בסביבת מים
#ילדים בהיותם נמשכים למים באופן טבעי, עלולים לאבד שיווי משקל בקרבת מים וליפול לכיוון המים כאשר ראשם נופל קדימה ראשון, היות ומרכז הכובד בגוף נמצא בחלקו העליון של הגוף ובראשם. במצב כזה הילד יתקשה להתרומם מהמים באופן עצמאי ולמעשה כבר ימצא במצב של טביעה. החדשות הטובות הן שלילדים יש את סיכויי ההישרדות הטובים ביותר !
קיימים פקטורים נוספים שיכולים להשפיע על סיכויי ההישרדות במים, לרבות גיל הטובע, מחלות רקע ומצב בריאותי לא תקין (שעלול להוביל לחולשה ועילפון), חוסר שליטה ביכולת השחייה ותשישות, אכילה מוגזמת לפני רחצה (שעלול להוביל לחנק), רמות אלכוהול וסמים בדם, משך השהייה מתחת למים, וסוג וניקיון וטמפ' המים. כך למשל, על אף ששהייה במים קרים עלולה להוביל להיפותרמיה ול"טביעת הלם", היא גם מאפשרת כיווץ כלי דם ולכן מקטינה את המטבוליזם בגוף ומורידה דופק (פחות אנרגיה נצרכת), ובכך מאיטה את נזקי הגוף.
"במקרה של היסחפות וקושי לצאת מזרם או מערבולת, יהיה יותר קל ויותר מהר לשחות לעומק הים בכדי לצאת מהסחף (במקום לחוף בקו ישר) ומשם לתת לזרם הים הרגיל והגלים לקחת אותך לקו החוף לאט לאט."
ואם כבר הגעתם לים או לבריכה, כדאי לקחת בחשבון :
באופן טבעי בנים פחות זהירים בהשוואה לבנות ולכן נוטים יותר לקחת סיכונים בסביבת #מים, לא סתם 80%-90% מהטובעים הם ממין זכר.
היות ובסופי שבוע ה #חופים יותר עמוסים (ובמיוחד בחודש אוגוסט), מתרחשות יותר #טביעות בזמן זה ביחס ליתר ימות השבוע. באותו ההקשר, כאשר ה #בריכה או הים עמוסים, יותר קשה לאתר טביעה ברגע אמת, במיוחד אם הטובע שקע (מה שמסביר את הדיווח על מספר מקרי הטביעות הגבוה ביותר בחודש אוגוסט ביחד לשאר השנה).
תושבי חוץ ותיירים טובעים יותר ביחס לתושבים מקומיים, בהיותם אינם מודעים לאזורים המסוכנים בים כפי שאדם מקומי ש #צולל, #גולש או #שוחה באותה הסביבה מכיר מניסיון של שנים. ולכן, כאשר מגיעים לחופים לא מוכרים בארץ או בחו"ל כדאי להיוועץ עם מקומיים ומצילים לגבי מלכודות #סחף, #מערבולות, #סחפים, זמני #גאות ו #שפל, תנאי מזג אוויר מיוחדים, ראות במים (לינק למצב הים בישראל תחזית לחופי ישראל).
צריכה של סמים ואלכוהול עלולה לסכן הן ברמת דיכוי הכרה ונשימה והן ברמת הפגיעה בוויסות הטמפרטורה בגוף, מה שחושף את הטובע לסכנת חיים של ממש ולפגיעות נוספות כגון #היפותרמיה.
במקרה של טביעה כדאי לשמר את האנרגיה והחמצן בגוף, לנשום רגוע, סדיר ורציף, לנסות לצוף במקום תנועות פאניקה שמבזבזות המאגרים בגוף.
הקפדה על נוכחות בחופים מוכרזים בלבד הינה הדרך היחידה "להקדים תרופה למכה" והאחראית לדאוג לעצמך, חבריך ומשפחתך ראשית תחילה, היות ובמקרה חירום רפואי מונגשים #מכשירהחייאה, #חמצן ומציל בדקות הראשונות והקריטיות להצלת המטופל ולא לשכוח שחופים לא מוכרזים לרוב בעלי גישה מוגבלת עד בלתי אפשרית לצירי הפינוי, מה שמקשה על חילוץ, #פינוי והנגשת טיפול מהיר בהקדם הדרוש.
במקרה של היסחפות וקושי לצאת מזרם או #מערבולת, יהיה יותר קל ויותר מהר לשחות לעומק הים בכדי לצאת מהסחף (במקום לחוף בקו ישר) ומשם לתת לזרם הים הרגיל והגלים לקחת אותך לקו החוף לאט לאט (לינק לפוסט המלא בנושא).
"...ובשאר המקרים יתכנו מצבים של "טביעה שקטה", שם לא יעורר הטובע שום תשומת לב וישקע בשקט. בשלבי הטביעה ההתחלתיים לרוב ימצא הטובע בתחתית הבריכה (מה שיקשה על זיהוי ואיתור)..."
איך מזהים מצוקה במים וטביעה
בחלק מהמקרים ניתן לזהות מצוקה כאשר הטובע זועק לעזרה, משמיע קולות מצוקה ומסמן בידיו למצוקה, ובשאר המקרים יתכנו מצבים של "טביעה שקטה", שם לא יעורר הטובע שום תשומת לב וישקע בשקט. בשלבי הטביעה ההתחלתיים לרוב ימצא הטובע בתחתית הבריכה (מה שיקשה על זיהוי ואיתור), כאשר רק בהמשך ולאחר טביעה של זמן ממושך, גופו יצוף לקו המים בעודו שכוב על הבטן, רגליו וידיו שקועים, השכמות בולטות והינו מחוסר תנועה.
מעבר לסיפור מקרה של נפגע שנמשה מהמים או שעדיין במים, ניתן להבחין בדרך כלל גם ב :
קוצר נשימה, סימני מצוקה נשימתית וקולות בנשימה (מעין חרחורים)
דופק מהיר ("טכיקרדיה")
עצבנות וחוסר שקט
עור חיוור וקר
סימני היפותרמיה
במקרה חמור גם חוסר הכרה וחוסר נשימה
"...קיימת לאחרונה תופעה שלפיה ילד השוחה בים ממלא את ריאותיו במים וחוזר לביתו, כאשר סימני ההתדרדרות מופיעים רק בהמשך וללא טיפול ראוי בזמן עלולים להסתיים במוות."
טביעה יבשה וטביעה רטובה
בשלבי הטביעה הראשונים, הגוף מכווץ את מיתרי הקול ("לרינגו-ספאזם") כמנגנון הגנה שאמור למנוע חדירת מים לריאות, כך שהמים מתקשים לחדור לריאות ולכן הטביעה מכונה "טביעה יבשה" (שמהווה 15% מהטביעות הקשות). מצב זה נמשך זמן קצר מדי בשביל לדעת לזהות אותו בכלל ודי מהר מתדרדר ל"טביעה רטובה" (שמהווה את 85% מהטביעות הקשות), כאשר כל השרירים והרפלקסים בגוף נרפים, מיתרי הקול נפתחים והמים חודרים דרך קנה הנשימה לתוך הריאות. כיום פחות נהוג להשתמש בחלוקה הזו, היות ואין זה משנה ברמת הטיפול של #מגישיעזרהראשונה בשטח.
ועם זאת, קיימת לאחרונה תופעה שלפיה #ילד השוחה בים ממלא את ריאותיו במים וחוזר לביתו, כאשר סימני ההתדרדרות מופיעים רק בהמשך וללא טיפול ראוי בזמן עלולים להסתיים במוות. זה היה רק בדיעבד שהתברר להוריו שלא מדובר בוירוס אלא בסוג של "טביעה יבשה". בעקבות המקרה הזה ניצלו חייו של ילד אחר אשר הוריו נחשבו לכתבה וזיהו את התסמינים הבאים : כאבי בטן, הקאות, שיעול, חום, שינויים קיצוניים במצב רוח, קוצר נשימה שמופיעים ב-48 שעות שלאחר השהייה במים. בעקבות מקרים אלו, מפצירים בהורים שמזהים אפילו חלק מהסימנים או בכל מקרה של ספק להוביל את הילד בהקדם לבי"ח, במטרה למנוע נזקים לטווח הארוך או מוות.
"חילוץ מהיר מהמים, חיוג ל-101 והתחלה מידית של החייאה עם דפיברילטור, יהיה הגורם המכריע בהישרדות המטופל ובמניעת נזקים עתידיים. לכן חשוב שכל אדם ילמד לבצע החייאה בקורס..."
דרכי סיוע ודגשי טיפול במקרה של טביעה
חילוץ מהיר מהמים, חיוג ל-101 והתחלה מידית של החייאה עם #דפיברילטור, יהיה הגורם המכריע בהישרדות המטופל ובמניעת נזקים עתידיים. לכן חשוב שכל אדם ילמד לבצע #החייאה בקורס עזרה ראשונה בסיסי.
החילוץ יעשה על ידי #מציל או מחלץ מיומן שכן קיימת סכנה לטביעת המחלץ במידה ואינו מודה לסכנות ואינו מתורגל להתמודד עם הסכנות בים. כבר בשלב הזה רצוי שידאגו לנייד מכשיר החייאה מהעמדה הקרובה.
יש למשות את הטובע הרחק מקו המים או שפת הבריכה הרטובה, למקום בטוח ויבש ובמידה ואינו נושם (בית החזה אינו עולה ויורד), להשכיב על גבו ולהתחיל מיד ב #עיסוייחזה. יש להישמע להוראות המוקדן/ית בטלפון שינחו לגבי אופן ביצוע החייאה.
במידה והמטופל בהכרה, חשוב לברר את סיבת הטביעה ומה קדם לה, בכדי לשלול מצבי חירום רפואיים (אירוע לבבי או מוחי למשל) או פגיעות #טראומה (פגיעה מסלע למשל).
להצלת הטובע נדרשת אספקה מהירה של חמצן ואוויר, אחרי שפתחנו נתיב אוויר : פתיחת פה > סילוק הפרשות (ראש הצידה) > קיבוע הראש לאחור (אם לא מדובר בפגיעת טראומה ואין חשד לפגיעת ראש ועמוד שידרה).
אספקת חמצן והנשמות יעשו על ידי מטפלים שמוסמכים לכך (ברמת מגישי עזרה ראשונה או #חובשים) ובאמצעות מסיכת הנשמה או מפוח הנשמה, ביחס של 2 הנשמות על כל 30 #עיסויים, תוך הקפדה על קיבוע ראש לאחור לאורך כל ההחייאה.
חשוב להבין שהיות והמים חודרים לריאות, מדובר ב #חנק ובמצב חירום נשימתי ועל כן המטופל זקוק להעשרה בחמצן כדי להקטין ולמנוע פגיעה מוחית. אספקת חמצן תעשה על ידי מטפל מיומן ומוסמך לשימוש ומתן חמצן או בהתאם להוראות המוקדן/ית.
בכל שלב שבו הגיע מכשיר החייאה, יש לנגב את הטובע ולהדביק מדבקות במהירות ולהישמע להוראות המכשיר. יש לספק #שוקחשמלי בהתאם להוראות ה #דפיברילטור ולא לעכב בשום אופן #אנלזיה (פענוח קצב לב) או #דפיברילציה של מטופל. חשוב לחזור לעיסויים מיד לאחר אספקת ה #שוק (בית החזה קופץ), בכדי למנוע צניחת לחץ דם וירידה בחמצון המוחי.
יש להימנע מביצוע לחיצות על הבטן או לנסות לגרוף מים מהריאות, גם בשל החשש שהדבר יוביל להפרשות תוכן הקיבה שעלולים לחסום את ה #נתיבאוויר ולגרום לחנק וגם מכיוון שאין צורך בזה ברמת הטיפול בשטח.
בהינתן התנאים מומלץ לבודד את הטובע מקרקע קרה, לייבש ולחמם באמצעות כיסוי, בכדי למנוע היפותרמיה.
יש לחבור לאמבולנס נט"ן ולפנות בדחיפות למתקן רפואי קרוב שכשיר לטיפול במצב המטופל.
בשום פנים ואופן לא לנסות לתפוס את הלשון באמצעות הידיים או להכניס אצבעות מעבר לקו השיניים לצורך סילוק #הפרשות, מחשש לספאזם לסתות. קיבוע הלשון נעשה באמצעות הטיית הראש לאחור בלבד.
כאשר ידוע על מנגנון פגיעה טראומתי, למשל בתאונות #צלילה, פעילות ספורט אתגרי ימי או קפיצת ראש למים רדודים, חשוב להקפיד לשמור על עמוד שידרה צווארי (ב-0.5% ממקרי הטביעה קיימת פגיעה בעמוד שידרה צווארי) ולטפל בהתאם לסכמת טיפול בנפגע טראומה.
כללי בטיחות למניעת טביעה
באופן כללי אין להשאיר תינוקות וילדים ללא השגחה בקרבת מים אפילו לרגע, הן בבית והן בחוץ. וכבר בשנותיו הראשונות לחיים ניתן להתחיל לסגל את הילד למים כהכנה לשחייה בהמשך, באמצעות טכניקות שכיבה על הבטן או הגב ב #אמבטיה, תוך כדי שהינו טובל במים עד לקו האוזניים. אפשר לתרגל בזהירות קפיצה במים, טבילה של הראש במים ולתרגל תנועות גריפה.
מגיל 4 לערך אפשר להתחיל ללמד את הילד את טכניקת השחייה (בהתאם ליכולתיו) ובתחילת #עונתהרחצה לבחון את יכולות השליטה במים והשחייה, לפני שיצא לדרך עצמאית בעתיד. לשים לב שבמידה והילד מתקשה או שאינו יודע לשחות עדיין, יהיה חייב בהשגחה צמודה בסביבת המים ולבינתיים לאפשר לילד לשחות עצמאית באופן הדרגתי, תוך כדי שמוכיח את שליטתו במים, תחילה באמצעות כניסה עצמאית במים, לאחר מכן שחייה של לפחות 25 מטרים לבד ובהמשך צלילה, גלגול במים ויציאה לבד מהמים.
רק לקראת גילאי 10-14 ניתן להתחיל לאפשר לילד ללכת לבד לים או לבריכה ורק אחרי שווידאנו שהוא שוחה היטב, מפגין שליטה במים ונוהג בצורה אחראית, ואחרי שבדקנו כי ישנם #שירותיהצלה פעילים במקום ושוחחנו עם הילד על גבולות התנהגות (לחץ חברתי וקבלת החלטות באופן אחראי). ובכל זאת, עדיין עדיף שבפעמים ראשונות יהיו בסביבה הורי הילד שצופים בהתנהגותו כשנמצא בחברה.
עוד מגילאי העשרה חשוב לחנך את הילדים לבטיחות בסביבה של מים ומודעות ל :
בבריכה, בחוף ים ובטיולים
מתמקמים אך ורק בחופים מוכרזים עם שירותי הצלה בעונות הרחצה המוכרזות.
לא נכנסים למתקני בריכה, אתרי רחצה וחופים ללא שירותי הצלה פעילים ברדיוס 500 מטר עם דרכי פינוי נוחים ופנויים.
יש לקבוע מבוגר אחראי בכל זמן נתון שמשגיח 24/7 ללא הסחות דעת (טלפון / ספר).
בהזמנת נופש מוודאים שהבריכות במקום מגודרות, עם שירותי הצלה ועם שער נעילה אוטומטי.
לזכור ש #גלגלים לתינוקות הינו מסוכן לשימוש בשל סכנת התהפכות ובגלל אמצעי ציפה לא מהווה תחליף להשגחה מלאה.
בבית
לפני שמתקרבים לסביבת מים עם #תינוק יש לוודא שכל החפצים הדרושים נמצאים (מגבת וכלי רחצה..) ובמידה חסר ציוד, יש לבקש מאדם אחר להביא או להוציא את התינוק מהמים ולגשת איתו ביחד להביא.
יש לאחוז את התינוק בכל זמן שנמצא במים ולזכור ששום אמצעי כדוגמת #מצופים וכריות הצפה לא מהווים תחליף לאחיזת התינוק.
יש להיזהר ממים חמים או רותחים שעלולים לגרום ל #כוויות נרחבות על שטח פנים רחב.
יש לרוקן תמיד #דלי, #גיגית או #בריכהמתנפחת בסיום השימוש ולא להשאיר מתקנים עם מים בחוץ.
חשוב לגדר #בריכהביתית בשער בטיחותי ובנעילה מתאימה שלא יאפשרו כניסה לתינוקות ללא השגחה.
זכרו : התנהגות בטוחה בסביבת המים והיערכות נכונה לקראת הפעילות במים יכולה להציל חיים !